אל ההיילנדס בעקבות 'נכרייה' – חלק ב'

הבקרים מטעים, הם לרוב בהירים עם שמש ואפילו לא רואים עננים, כמי שמגיעים ממדינה שטופת שמש אנו נוטים להאמין כי נפל עלינו יום יפה, אבל…

קבעתי לנו מנהג, בערב שלפני, או על הבוקר מוקדם, הקראתי לחברי לטיול, חומר שהכנתי כרקע וכמידע על המקומות בהם נבקר ונראה.

בספר נכרייה, מופיע משקה הוויסקי או המשקה של המקום. מסתבר שכולם עסקו בייצור וכי בכל מקום/טירה היה המשקה של המקום. באירועים חגיגיים ובכל הזדמנות שתו. השתייה איפשרה מבחינה חברתית להשתטות באישור. בעקבות ערבי שתייה כאלה היה די מסוכן לנשים להסתובב בטירה, כי החבר'ה הצעירים וגם היותר מבוגרים ,היו יוצאים למעין מסעות ציד אחרי הבנות [ עמ' 82, 83 למשל].

לכן בחרתי לצאת מגלזגו ,כשפנינו צפונה לנקודה הראשונה בטיולנו ומה יותר טוב להתחיל בו ,אם לא ביקור במזקקת וויסקי, אחת מני רבות הפזורות בסקוטלנד., אנחנו ביקרנו במזקקת 'גלנגויין', המתוארת כמזקקה הכי יפה בסקוטלנד, נוסדה ב- 1883 ורק כשהגענו אליה נזכרתי שבקרנו בה בטיולנו הקודם לפני 30 שנה.

המזקקה נמצאת במרחק של חצי שעה עד 40 דק', נסיעה מהעיר גלזגו. המזקקה ממוקמת בעמק מיוער Dumgoyne Hill ליד נהר קטן הזורם אל תוךLoch Lomond  המפורסם.  [לצאת לכביש A81 לכוון צפון לעבר העיירה Killearn]הסיור הראשון מתחיל בשעה 10:00 ולכך כוונו.
www.glengoyne.com  לקביעת סיור reception@glengoyne.com

הנוף ממרפסת מרכז המבקרי במזקקה- המעין המשמש לייצור הוויסקי

הנוף ממרפסת מרכז המבקרי במזקקה- המעין המשמש לייצור הוויסקי

בדרך סיפרתי לחבריי על האזור שבו נטייל במשך היום וכמובן על הוויסקי.

עדויות על ייצור הוויסקי הסקוטי נמצאות משנת 1494 .עד המצאת הזיקוק הרציף בשנת 1830, כל הוויסקי שיוצר היה מסוג סינגל מאלט. [זהו  ויסקי העשוי מלתת שעורה בלבד ומיוצר במזקקה יחידה בזיקוק דודי בלבד. יש גם בלנדד מאלט ,העשוי מתערובת של מספר סינגל מאלטים שונים.] הסינגל מאלט מאופיין בטעמים ממוקדים יותר מאשר הבלנדד, ולרוב ,ישנה הקפדה יתרה על חומרי הגלם ובידול הטעמים בין מזקקה למזקקה. לעומתו ,הבלנדד ויסקי מכיל עושר רב יותר של טעמים אך בעלי פחות ייחוד [בלנדד עשוי להכיל 15 – 25 זיקוקים שונים]

לאחר המצאת הזיקוק הרציף התגלתה דרך מהירה וזולה יותר לזקק אלכוהול, וכך הומצא הגריין ויסקי, שנוצר בזיקוק רציף אך התאפיין בטעם תפל ועודף ספירט. הבלנד ויסקי נוצר כעירבוב של סינגל מאלטים עם גריין ויסקי ובכך נשמר טעמו של הוויסקי והוצאות הייצור הוזלו באופן יחסי, מה שאפשר חשיפה לקהל רחב. באותן השנים התגבר מאוד יצוא הוויסקי לאנגליה ומאוחר יותר לשאר העולם, כאשר באותן שנים לא שווק הסינגל מאלט, אלא בסקוטלנד בלבד. ב-1963 החל שיווק סינגל מאלט מחוץ לסקוטלנד כאשר המזקקה הראשונה שהחלה בכך הייתה גלן פידיך.

טעמו של הסינגל מאלט מושפע ומאופיין לפי אזור מוצא. מסורתית הטועמים מחלקים את אופי הוויסקי לפי ארבעה אזורים גיאוגרפיים עם מאפייני טעם שונים. תאגיד השיווק דיאג'ו המשיך לחלק את סקוטלנד למספר אזורי ייצור ויסקי לצורכי שיווק והסברה והחלוקה החדשה היא זו שלרוב משתמשים בה כיום:

ספיי סייד (speyside) – בין נהרות הספיי והליווט מתפצלים הרבה יובלים ששמם מוכר משמות המזקקות (יובלים כגון פידיך, אלגין וכדומה). באזור יש 46 מזקקות שמאופיינות בטעמים מתקתקים עם מעט עשן ולפעמים בעלי ארומות פרחוניות. ויסקי לדוגמה: Macallan, cragganmore, Glenlivet, Glen Grant, Mortlach.

וויסקי מהאי אייל  (Islay) – ויסקי שיוצר באי בדרום מערב סקוטלנד, מאופיין בטעמים עשירים של מלח ים ויוד בגלל עושר האצות, והכבול של האי ומשום הסופות המכות בו תדירות. עקב הטעם הייחודי התגברה הדרישה מיצרני הבלנדים לייצר את הלתת ברמות עישון מהגבוהות בסקוטלנד ובשוק הוויסקי בכלל . יש המחשיבים את המעושנים האלו ,כוויסקי ל"מתקדמים" עקב הטעם העשיר. בסך הכל פעילות על האי 8 מזקקות ואחת נוספת (פורט שארלוט) החלה לפעול מחדש ב-2009 אחרי שפורקה בשנת 1929. השמות הם: Lagavulin, Caol Ila, Bruichladdich, Kilchoman, Ardbeg, Bowmore, Laphroaig, Bunnahabhain.

איים – כוללים את האיים סקאי (Skye), ג'וּרה (Jura), אורקני (Orkney), מאל (Mull) ובעתיד גם שטלאנד (Shetland) – לרוב יהיו ויסקי עדינים למרות שיש יוצאי דופן (Talisker, Ledaig) בעלי מליחות ועישון מודגשים. האופייניים האחרים בסדרה זאת הם: Isle of Jura, Scapa, .Highland Park.

היילנדס (Highlands) – אזורי ההרים בסקוטלנד, יש המחלקים אותם גם להרים המרכזיים והצפוניים. מזקקות רבות התמקמו שם בעקבות רדיפות של גובי מס בריטיים והמיקום הגבוה וההררי הקשה על הגעה אליהם, ועל כן זהו השני בעושר המזקקות שלו אחרי ספייסייד. הוויסקי לרוב יהיו עדינים עד מעושנים למחצה, ומעט פרחוניים. מזקקות מייצגות לדוגמה: Clynelish, Dalwhinnie, Glenmorangie, Glen Ord,

לוולנדס (Lowlands) – האזור המישורי הנמצא בדרום סקוטלנד ובערך בגובה פני הים. משקאות הוויסקי אלגנטיים, פשוטים ועדינים בטעמים ולרוב מיוצרים בזיקוק משולש (כנהוג באירלנד). כאלו הנמצאים לחופי הים לעתים יהיו מעט יותר מליחים. באזור נשארו רק ארבע מזקקות פעילות:GlenKinchie, Bladnoch, Auchentoshan ומזקקת סינגל גריין Girvan.

לפי התקן הסקוטי, ויסקי סינגל מאלט צריך לעמוד בשבעה תנאים:

הפקת הוויסקי מתבצעת באמצעות תהליך זיקוק מסורתי, ולא בתהליךזיקוק רציף, שנחשב לזיקוק הזול המשמש להפקת ויסקי בלנדד וויסקי גריין (שבימים אלה כמעט ולא נמכר).

חובה לזקק לפחות שני זיקוקים מסורתיים (בדרך כלל בסקוטלנד מזקקים את הוויסקי פעמיים ובאירלנד שלוש פעמים).

הוויסקי יוצר במזקקה אחת, ולא עשוי מתערובות של מזקקות שונות.

סינגל מאלט חייב להתיישן לפחות שלוש שנים בחביות עץ אלון לפי התקן הסקוטי. רוב הסינגל מאלטים מיושנים לפחות עשר שנים.

אחוז האלכוהול, המינימלי שסינגל מאלט יכול להכיל הוא כ-40 אחוז. בדרך כלל מותגי הסינגל מאלט מכילים 40, 43, 46 או 48%. כדי להגיע לאחוז זה לרוב מערבבי ם את הוויסקי שיצא מהחבית עם מים. בשנים האחרונות נפוץ ויסקי בגרסת "חוזק חבית" כלומר ללא ערבוב עם מים. ויסקי זה יכיל לרוב כ-57% לאחר 10 שנות יישון כאשר בכל שנה הוא מאבד כאחוז.

הוויסקי חייב לעבור את הזיקוק והיישון בתחומי סקוטלנד בלבד, לפי התקן הסקוטי, כדי שהתווית "Single Malt Scotch Whisky", שהיא אינדיקציה לאיכות גבוהה, תופיע עליו. אך ישנם הרבה סוגי ויסקי סינגל מאלט שונים שלא מיוצרים בסקוטלנד, ונחשבים לאיכותיים לא פחות. רובם מיוצרים באירלנד,  קנדה ו ארה"ב .

***

חברי הודו לי על ההסבר כי במהלך הסיור המודרך, התקשינו להבין את האנגלית במבטא סקוטי, שהמדריכה שלנו דיברה.

חדרי תצוגה לייצור וויסקי בכל מקום

חדרי תצוגה לייצור וויסקי בכל מקום

טעימות וויסקי בכל מקום

טעימות וויסקי בכל מקום

בדרך, נתקלנו במזג האוויר הסקוטי הטיפוסי בין שמש לממטרים, דקים, סמיכים ומלווי פתיתי שלג שעד הגיעם לקרקע נמסו.

פננו מועדות היום ל מחוז ארגייל וביוט   Argyll and Bute) ), התחלתי להקריא את הקטע הבא, כשחזרנו לאוטו לאחר הביקור במזקקה וקניית כמה בקבוקים.  זה הוא המחוז (Council Area) השני בשטחו בסקוטלנד ושוכן בדרום ההיילנדס. המחוז הוא כפרי באופיו, דל יחסית באוכלוסין, עיקר פרנסתו על שירותים ותיירות. הים הוא חלק נכבד משטח המחוז. האזור בו שוכן מחוז ארגייל וביוט נחשב כ"ערש הולדתה של סקוטלנד", שכן לכאן הגיעו הגאלים מאירלנד לראשונה.

החלוקה למחוזות (council area) נוצרה ב-1996, והחליפה את השיטה הקודמת משנת 1975 אז חולקה סקוטלנד ל 19 איזורים .(regions)  החלוקה החדשה, עשתה מעט ערבוביה בין יישובים שעברו לכאורה מאיזור אחד לאיזור אחר כששוייכו למחוז .

אנחנו מכירים את המחוז משמות  של תוארי אצולה כדוגמת הדוכס מארגייל (Duke of Argyll), שהוא גם לורד קינטייר, לורד לורן (המקור לספינה השחורה בשלט האצולה שלו), לורד מאל והרוזן של קואל (Earl of Cowal).

הנוף הטיפוסי של המחוז הוא של רכסי הרים וביניהם עמקים שבהם שוכנים מרבית הערים, נתיבי התחבורה והלוכים. מאפיין בולט נוסף הוא מפרצים צרים וארוכים. מפרצים אלו והעמקים בצורת האות U, המכונים בסקוטלנד גלן, הם תוצאה של פעילות סחיפה  של קרחונים,  לפני כ-750,000 עד 800,000 שנים בתקופת הפלסטיכון. המקום הגבוה ביותר במחוז הוא פסגת ההר בן קרואכן (Ben Cruachan – "הר מעורם") שגובהו 1,116 מטרים. המחוז ,הוא האזור המיוער ביותר בסקוטלנד. היערות מכסים שטח של 1,950 קמ"ר, בערך כ-30% מכלל השטח היבשתי, וכמעט כפול מהממוצע בבריטניה.‏

המחוז עשיר במיני צמחים, יש בו למעלה מ- 500 סוגים ומינים, עובדה המוזכרת גם בספר נכרייה, כאשר קלייר מגלה צמחים העשויים לשמש לכל מיני תרופות וסקרנות זו מובילה אותה לגבעה בה נמצא מעגל האבנים.

בין היתר נמצאים מינים רבים של אצות, הגדלות לאורך החופים. אצות שימשו בעבר מקור משמעותי למזון, אך השימוש בהן למטרה זו פחת מאוד. ידוע כי הנזירים של הקדוש קולומבה נהגו לאסוף את האצה האדומה שהיא אחד המרכיבים של המרק הסקוטי בתוספת שיבולת שועל,(שהסקוטים מאמינים כי הוא עוזר נגד עצירות.‏) הגבעול המדומה של אצה אחרת – אצה ממחלקת החומיות, עדיין נמכר כיום כמזון, ונאכל מבושל וכממרח על גבי סוג הלחם הסקוטי הקרוי באנוק (bannock)‏.

השימוש באצות בתזונה לא מוגבל לצריכה ישירה והן משמשות ,להכנת רכיבים להכנת מקפא, או לעבות נוזלים (בדומה לג'לטין). בעבר נהגו לשרוף אצות ובאפר להשתמש כתחליף למלח עבור שימור מזון ,או להמלחת גבינות. אצות שימשו גם כדשן. האזור נמצא כיום בחזית מחקר האצות. אוסף האצות במכון הימי הסקוטי (Scottish Marine Institute) בסמוך לאובאן כולל 3,000 מינים של אצותהאוסף העשיר ביותר בעולם.‏

צפונה של סקוטלנד הוא אזור מושך, מסתורי ומלא ניגודים. בנסיעה קצרה בו ,עוברים מנוף הררי (ומושלג בחורף, שלג שאת שרידיו עוד זכינו לראות גם בחודש אפריל) הנראה כמדבר ענק וחסר חיים לכרי מרעה מלאי כבשים.שלושה  מאפיינים את האיזור:ה- לוך  (Loch  ) = אגם וכאלה יש בשפע רב; הגלן (Glen) = עמק  [עמק צר וארוך שנוצר על ידי קרחונים בגלישתם]  וה- בן (Ben) = הר.

הכבישים בסקוטלנד , בעיקר באזורי ההיילנדס, הם כבישים צרים, מתפתלים בנוף האינסופי ולכן יש לקחת בחשבון בעת חישוב זמן הנסיעה. תופעה נוספת היא השילוט. לא תמיד נמצא שילוט ברור ומאיר עיניים, כי התושבים המקומיים לא נזקקים להם. רוב הישובים הם כפרים קטנים ועיירות לא גדולות וביום השני לטיול עדיין הכל מעניין ומרגש כך שמקורות להסחת הדעת לא חסרים.

לאחר המזקקה  המשכנו עד  לכביש הצר A821, המוביל לאזור הטרוזאכס (Trossachs), תוכנן להגיע ל'לוכים', שכמה מן המפורסמים שוכנים במחוז זה.  [בשפת הסלנג 'לוך' משמעו מקום נידח, מבודד, מה שקרוי 'חור'…], וכך גם סקוטלנד ובעיקר ההיילנדס, הם מקום שכוח אל, קשה להשגה וחי על פי קצב אחר ומנהגים אחרים. עובדה זו מוזכרת היטב בספר 'נכרייה', כאשר האנגלים מנסים להשליט סדר ונתקלים בהתנגדות אך גם בקשיי האקלים, המרחק והתרבות המקומית, שאינה מובנית להם.

באיזור אגמים רבים ,אך המפורסם ביותר הוא 'לוך קטרין' (Loch Katrine), שבשמו נקשרה אחת מן האגדות של המלך ארתור, והסיפור על  'גבירת האגם' (Lady of the Lake ).

'סיפורי עם', הם סיפורים, שאין יודעים מי הכותב/ת אותם, הופצו לרוב בעל פה, ע"י אנשים, שעקב פרנסתם עברו ממקום למקום וכך יכלו להעביר מידע וידיעות או ע"י אנשים שזה היה תפקידם /מקצועם בחברה = מספרי סיפורים. מספרי הסיפורים, היו למעשה סוג של שחקנים, כשניסו להכניס עניין לסיפור ולא פעם הם שינו את גירסת הסיפור כדי להתאים אותה למקום ולזמן, , כיון שהסיפור המקורי אינו נוקב בזמן ובמקום ברור,מבלי לשנות את העלילה הבסיסית.

סיפורי העם מתחלקים לפי סוגות (ג'אנרים): סוגה סיפורית, הכוללת את המיתוסים ואת המעשייות והאגדות; סוגה שירית, הכוללת את האפוס והבלדה ;וסוגה "קטנה" כוללת  את הפתגמים, המשלים, החידות והבדיחות.

"גבירת האגם" (: Lady of the Lake)

מקורה של דמות זו, ככל הנראה, באגדות פגאניות קלטיות קדומות. דמותה של "גבירת האגם", דומה לדמותן של הנראידה תטיס המוזכרת במיתולוגייה היוונית וייתכן שיש קשר בין מיתולוגיות אלה – השפעה שאירעה בזמן הכיבוש הרומי של בריטניה.

אגדות ה"מלך ארתור"

באגדות ה"מלך ארתור" ,מסופר על 'גבירת האגם', ויש גרסאות שונות, כשבאחת מהן דמותה של הגבירה מתחלקת בין שתיים, האחת שעוזרת לו בתמורה לכך שבבוא היום יידרש לפעול כרצונה והדמות השנייה רק מעניקה לו ומטפלת בפצעיו.

כמו מיתוסים אחרים, באים גם אגדות 'המלך ארתור' למלא איזה תפקיד חברתי, המתאר התרחשויות, חולשות והתנהגויות.

ה'מלך ארתור', הוא גיבור מספר אגדות אנגליות  מימי הביניים,שהפך למיתוס. יש הסוברים ,שהמיתוסים על המלך ארתור מבוססים על דמות אמיתית של מלך ,או מצביא, בעל שם דומה ,שפעל בבריטניה ,לאחר נסיגת הרומאים ממנה, בתחילת המאה ה- 5 לספירה. הגרסה הקנונית ,של המיתוס נכתבה במאה ה- 15, על ידי סר תומאס מלורי ,שאיגד את הגרסאות השונות על המלך ארתור ואבירי השולחן העגול לידי ספר ,המתאר את חייו החל מעלילות הוריו ועד ליום מותו של המלך .

הסיפור מספר על ארתור, בנם של  איגריין  ושל אותר ,שהיה אחד האצילים החזקים בבריטניה (אלביון) הטרום אנגלית, לכן בחר בו הקוסם מרלין, כמלך, שינסה לאחדה ואף נתן בידו את  חרב המלכים המיוחדת הידועה בשם אקסקליבר . בעצת מרלין, חתם אותר על הסכם שלום, עם יריבו העיקרי, צעד שהיה הכרחי בדרך לאיחוד בריטניה.  במסיבת השלום, פגש אותר, את אשתו של יריבו-  אגריין. הוא לא הצליח להתגבר על יצרו והתחנן למרלין, שיעזור לו לממש את תאוותו. מרלין, שראה בהתנהגות זו של אותר ,הוכחה לכך שאינו כשיר להיות מלך, החליט להיענות לבקשתו ולתלות את תקוותיו ביורשו, לכן התנה את עזרתו  בכך ,שיקבל לידיו את בנו הבכור של אותר ,כשיוולד. אותר הסכים לעסקה ובאמצעות כישוף ,חדר לטירתו של יריבו ושכב עם אגריין לעיני מורגן הקטנה, בתה מבעלה החוקי.

ארתור, שנולד בטירת טיטנגל, נלקח על ידי מרלין, ביום היוולדו ונמסר לאביר בשם הקטור, כדי שיגדל בבטחה ויזכה לחינוך נאות. אותר לא שרד זמן רב: מעשה בגידתו ,הביא לשבירת הסכם השלום ואנגליה נקלעה שוב לסכסוך דמים פנימי. אותר נהרג במהלך אחד הקרבות ומאחר שלא רצה לאבד את חרבו אקסקליבר לאציל אחר, נעץ אותה בחוזקה בסלע.

כעבור מספר שנים, כאשר נקראו  אבירי אנגליה ,ללונדון,  לקח הקטור איתו את בנו סר קיי ואת ארתור, ששימש כנושא כליו של הבן. היה זה חג המולד ונערך טורניר ,שסר קיי היה אמור להשתתף בו, אך הוא שכח את חרבו בבית. ארתור, רכב חזרה ,על מנת להביא את החרב וכאשר הגיע, מצא את הבית נעול. ארתור נזכר בחרב שתקועה באבן  ,אקסקליבר, שהופיעה יום אחד  בכנסייה ועליה היה כתוב " – מי שיחלץ חרב זו מן האבן הוא המלך האמיתי של אנגליה כולה".  הרבה אבירים ניסו לחלץ את החרב ,אך כשלו. ארתור מחליט לצאת לכיוון הכנסייה ולמשוך את החרב ואף לא שם לב  שהצליח לחלצה בקלות, כי מיהר להביא את החרב  לסר קיי.

כמה שבועות לאחר מכן,  הוכתר ארתור למלך בטקס דרואידי עתיק בידי מרלין .על ארתור היה להלחם קרבות רבים, על מנת לבסס את ממלכתו. באחד הקרבות, בעת שטייל במסדרונות הארמון של האציל קמילארד שמע נגינה על נבל ששבתה את ליבו. ארתור הלך בעקבות המנגינה ופגש את בתו של האציל,- גוויניבר, ארתור התאהב  בה ולא הקשיב למרילין שניסה להניא אותו מלשאת אותה לאישה,בטענה שהשידוך הזה ימיט עליו אסון. אביה של גוויניבר  העניק לו כמתנת חתונה ,100 אבירים לשרתו ושולחן עגול גדול. ארתור החליט שהאבירים יתכנסו סביב השולחן העגול (שבו אין ראש וכולם שווים) , באולם הראשי. ושם יתקבלו ההחלטות לפעולה.

עוד דמות מוכרת שהפכה לנושא לסיפורים משל עצמו היה אחד האבירים,סר לנסלוט איש האגם שאיש לא הצליח לגבור עליו בדו קרב.

לחתונתם של גוויניבר וארתור ,מופיעות שלוש נשים, המוצגות ע"י  מרילין  כאחיותיו. האמצעית ,בעלת השיער השחור ,היא מורגן, אשר רוקמת בלבה תוכניות נקמה כלפי ארתור ,בגין חטאי אביו ,כלפי משפחתה. על אף אזהרותיו של מרילין ועל אף אהבתו לגוויניבר, ארתור, נמשך למורגן ושוכב איתה. כשמרלין שומע על כך, הוא אומר לו, שמורגן הרה ממנו והבן שיוולד להם, מורדרד עתיד להסב לו צער רב.

לפי הגרסה המקובלת של המיתוס, גוויניבר וארתור , לא הצליחו להעמיד צאצאים , דבר שמאד תסכל אותם והעיב על יחסיהם.  האביר לנסלוט, התמנה לאבירה של גוויניבר , והשניים מתאהבים זה בזו . ארתור גילה את מעשה הבגידה ומרוב כעס נועץ את אקסקליבר באדמה ומגרש את לנסלוט מממלכתו. בעקבות מעשה הבגידה של אשתו ושל איש אמונו,ארתור שקע בדיכאון והארץ קמלה איתו.

לפי גרסה נוספת, אשת לנסלוט, איליין,, שנותרה בביתם בכפר, מגלה את הבגידה, מתאבדת, ומניחה לגופתה להיסחף בנהר בתוך סירה, כשבידה פרח שושן  ובידה האחרת מכתב פרידה, וכך היא צפה אל ארמונו של לנסלוט ,בקמלוט. הסירה הגיעה עד לארמון של ארתור ואבירי השולחן העגול וכך נודע דבר הבגידה.

מורגן ובנם המשותף, מורדרד ,מנצלים את דכאונו של המלך,על מנת לכבוש את השלטון. מורדרד ניסה למלוך בעצמו במקום ארתור ואף להתחתן עם גוויניבר, אך ארתור מתעשת מלכד סביבו את האבירים שנשארו ויוצא לקרב האחרון ,שבו נהרגוים מרבית האבירים וארתור בעצמו נפצע קשה ,כאשר מורדרד דקר אותו בחנית, לא לפני שהוא מספיק לשפד את מורדרד ואת  על ידי החרב אקסקליבר.

ארתור הגוסס, מגיע לכנסייה קטנה שהייתה על חוף הים  ומשליך את החרבו, את אקסקליבר,למים. בנוסף האגדה מספרת ששלוש מלכות הובילו את ארתור על פני המים מאבלון אל גן העדן וכי פצעיו עשוים להרפא.

ב אגדות המלך ארתור, "גבירת האגם" – היא מעין פיה או אלה ,המעניקה לו את החרב ובסיום חייו מובילה את ארתור הגוסס לאבלון לאחר הקרב. כמו כן,  "גבירת האגם" היא זו שגידלה את סיר לנסלוט לאחר מות אביו

ב- 1810, כותב המשורר הלאומי סר. וולטר סקוט , את היצירה "גבירת האגם" , ומסתמך  על הסיפור הרומנטי שבבסיס האגדה 'המלך ארתור',  אולם, מיקום העלילה , מועתק ללוך קטרין' שבסקוטלנד. שירו של סקוט עובד לאופרה בשם "הגבירה מהאגם" מאת ג'ואקינו רוסיני אשר הועלתה לראשונה בנפולי בשנת 1819. גם בשיריו של אלפרד טניסון"אידליות המלכים" מוזכרת גבירת האגם – אולם בהתבסס על הגרסאות המאוחרות של האגדה, טניסון מחלק את דמות הגבירה לשתי דמויות – ויויאן המפתה והמרמה את מרלין, והגבירה הטובה המגדלת את לנסלוט ומעניקה לארתור את החרב.

לדמותה של גברת האגם תפקיד ראשי ב"ערפילי אבלון" מאת מריון זימר ברדלי. בספר זה גבירת האגם הוא תוארה של הכוהנת השולטת באבלון.

 

היצירה של סקוט ארוכה וכתובה בשפה האנגלית הספרותית, לא מצאתי תרגום בעברית ובוודאי שאורך יצירה כזה לא התכוונתי להביא ,אבל רק טעימה:

     

CANTO THIRD.

The Gathering.

     I.      Time rolls his ceaseless course. The race of yore,  Who danced our infancy upon their knee, 

     And told our marvelling boyhood legends store  Of their strange ventures happed by land or sea

How are they blotted from the things that be!  How few, all weak and withered of their force,  Wait on the verge of dark eternity,  Like stranded wrecks, the tide returning hoarse

     To sweep them from out sight! Time rolls his ceaseless course.Yet live there still who can remember well,  How, when a mountain chief his bugle blew

Both field and forest, dingle, cliff; and dell,  And solitary heath, the signal knew;  And fast the faithful clan around him drew.  What time the warning note was keenly wound,  What time aloft their kindred banner flew,

While clamorous war-pipes yelled the gathering sound,  And while the Fiery Cross glanced like a meteor, round.

    II.      The Summer dawn's reflected hue / To purple changed Loch Katrine blue;     Mildly and soft the western breeze /  Just kissed the lake, just stirred the trees, / And the pleased lake, like maiden coy, / Trembled but dimpled not for joy / The mountain-shadows on her breast  /Were neither broken nor at rest; / In bright uncertainty they lie,/  Like future joys to Fancy's eye. /The water-lily to the light  / Her chalice reared of silver bright; / The doe awoke, and to the lawn, / Begemmed with dew-drops, led her fawn;/  The gray mist left the mountain-side, /The torrent showed its glistening pride;

     Invisible in flecked sky /The lark sent clown her revelry:/ The blackbird and the speckled thrush / Good-morrow gave from brake and bush; / In answer cooed the cushat dove / Her notes of peace and rest and love.  

[http://www.gutenberg.org]

"הגבירה מן האגם"  של האופרה המבוססת על סיפורו  של וולטר סקוט, מספר על נערה חולמנית החיה עם אביה בהרי סקוטלנד במאה ה-16 בשם אלן דאגלס., אביה, איש חצר שגורש אל ההרים. באופרה כמו בבלאדה מתוארת המציאות של סקוטלנד, אותה אנו פוגשים גם בספר נכרייה  מציאות אלימה של  מלחמות מתמידות בין נאמני המלך לבין החותרים נגדו , בין פשוטי העם לבין האצילים, בין שבטים ובין בתים בתוך השבט ,בין אנשי ההרים לאנשי העמקים., בקיצור, עולם שבו גברים נמדדו על פי גבורה קרבות ומוות.

אביה של אלן, מעיד  את בתו להנשא לאחד מנאמניו ואילו הבת  מתאהבת בדמות אחרת – גבר מסתורי שנמלט אל סביבתם ,בעיצומה של סערה ומסע-ציד. הגבר המסתורי חוזר ומופיע בחלומותיה של הנערה .

 המלחמות גוברות ותביעת האב מחמירה והולכת. הנערה הנקרעת בין חובת הציות לאביה לבין נאמנותה לאהבתה הנסתרת מבקשת לפנות אל המלך עצמו, וכשהיא פוגשת בו היא מגלה כי המלך אינו אלא הגבר המסתורי שביקש מחסה בבקתת ההרים שלה.  כאן מסתבר, כי האב ,היה מחנכו של המלך הצעיר וניסה לשלוט בתלמידו, ומשום כך – הורחק מן החצר. בשיא מבוכתה מבקש המלך את ידה מאביה ומשלים עמו. זה הרגע שבו היא שרה את האריה ה מפורסמת

o" (רגשות כה רבים ברגע הזה)

[אריאל הירשפלד | שירתה המושלמת של ג'ויס דידונאטו http://www.haaretz.co.il/misc/1.1203092]

הסיפור מורכב ומדגיש את צמיחתה של הנערה ההופכת לאישה, הן בהתנגדותה לאביה והן בעובדה שהיא בוחרת עם מי להתחתן, מעשה לא מקובל באותם ימים.

זכר לנישואין כפויים, הנחתמים בין אבי המשפחה/ אבי השבט, אנו מוצאים גם בספר "נכרייה", כאשר קלייר נישאת לג'יימי במצוות ראש השבט מבלי שרצתה בכך.

ניתן לראות מן הסיפורים כי הדמות של 'גבירת האגם' היא דמות אישה מסתורית בעלת כוחות, הפועלת באופנים שונים ומשפיעה על מהלך העניינים.

אחד הסיפורים הנמצאים בקובץ אגדות המלך ארתור ,הינו הסיפור על "נישואי סיר גווין"  אחד מאבירי המלך ארתור, הנושא לאישה את העלמה רנייל ,"… (Ragnell) ,היא אחת מתשע הפנים ,של ה"גבירה מן האגם", הדמות הנשית המרכזית , המופיעה בסיפור" , כדברי ליאורה שיפוני, מספרת סיפורים ומנצחת על תזמורות.[shakti.co.il/image/users/107514/]

היצירה, הועלתה על הכתב אי שם בסביבות המאה ה- 15, אך היא לבטח קדומה יותר. ביצירה מסופר על המלך ארתור היוצא, יום אחד לציד עם אביריו, צד אייל ובמרדף אחריו ,מתרחק המלך משאר החבורה עד שהוא מוצא עצמו לבד בסבך היער.

דמות יוצאת מן הסבך ופונה למלך-  "אני שמח לראותך המלך ארתור!

לפני הרבה שנים דבר עוול לי עשית,

בעלבוני את נקמתי ממך אקח;

ימי חייך בידי הם וקרב קיצם!

את אדמותי למעשה נתת,

בחוסר צדק משווע לסיר גאווין.

מה תאמר על כך המלך בהיותך לבד?" המלך המאויים מסכים לכל מה שהדמות מבקשת ובלבד להציל את חייו. הבקשה של הדמות מהמלך, כי יבוא לפגוש אותו בעוד שנה, באותו מקום ולבד. על המלך לענות תשובה לשאלה שיציג לו ואם התשובה תיהיה נכונה חיי המלך ינצלו ולא, יהרג.

השאלה שנשאל המלך הייתה "מה רוצות הנשים?"

http://folkmasa.org/masa/a17.htm

אני חושבת שאת השאלה הזו חוזרים ושואלים רבבות גברים בכל הזמנים וגם בימנו, גברים רבים טוענים כי אינם מבינים את הנשים וכי התנהגויותיהן שונות או מוזרות לדרכי הגברים. לרוב הם משלימים עם חוסר ההבנה, כמציאות שנכפתה עליהם והם רק מנסים לעבור את הזמן, המקום המעשה בדרך הטובה ביותר ועם כי פחות נזקים. הם נוקטים בטכניקות של התחמקות, ניתוק, בריחה, השלמה וכל מיני דרכים שונות ומשונות.

הסיפור ממשיך ומתאר כיצד המלך המוטרד מנסה לחפש תשובה, יחד עם סר גווין וכיצד הם מקבלים הרבה תשובות אך לא ממש משתכנעים מהן ואז, נגלית לעיני המלך, אישה מכוערת, שאומרת לו כי בידה התשובה הרת הגורל.

בתמורה לתשובה מבקשת אותה אישה להנשא לסר גווין. מעשה הנשואין אינו מהווה בעייה , סר גווין מוכן למען המלך לעשות ככל שידרש, אבל, המלך המעוניין בתשובה כדי להציל עצמו חושש מפני הנישואין כיון שהאישה מאד מכוערת ודוחה.

המלך מבטיח והאישה נותנת לו את התשובה הנכונה:

מהרי על כן, עתה, אמרי לי

מה לבסוף, עכשיו לי יסייע?

זאת חיש עשי לבל אתמהמה."

"אדוני, עכשיו תדע" לו הגבירה רגנל השיבה,

"מה חפצות נשים מכל, פשוטות גם אצילות;

באמונה אומר לך ולא אסטה:

יש גברים הטוענים כי יופי הוא חפצנו.

וכן גם כי נחפוץ לבוא ביחסים

עם גברים רבים ובעלי-און;

אף יאמרו כי זאת נאהב – תענוגות עלי משכב,

ולא פעם יטענו כי נישואין הם כל חפצנו.

כך סבורים אתם, גברים, ולא תבינו

כי דבר אחר אנחנו חפצות:

שלא להזדקן לעד כי אם

להיוותר רעננות וצעירות

עם מחמאות וחנופה וגם איפור

כך שאתם, עַם הגברים, תוכלו בנו לזכות

ואלינו תתאוו יותר מכל.

בכך טועים אתם שוטים, טעות מרה – אינני משקרת;

אך יש דבר אחד שהוא כל מאווינו,

וזאת לך מפי עכשיו כאן יוודע.

מן הגברים נאבה יותר מכל דבר אחר,

כי השליטה תהיה לנו ללא כזב,

בכל עניין גבוה או נמוך.

כי במקום בו יש לנו שליטה, הכל שלנו,

אף אם יהיה אביר עז ותקיף מאין כמותו,

ותמיד את השלטון ינחל,

וגברי מכל יהיה – הן זה חפצנו,

על אדון כזה את השליטה לנחול;

זו המיומנות והבקיאות שלנו יש. http://folkmasa.org/masa/a17.htm

 כל החומר הזה מרתק מעין כמוהו והוא בא לחשוף בפנינו את אחת הדרכים המעניינות שבהם הועברו מידע, עובדות והסברים, באמצעות כתיבת באלדות.ראשית הבלדה היא לפני מהפכת הדפוס,

***

בספר נכרייה מתואר משורר הבית בטירה, המופיע בפני יושבי ואורחי הבית בשירים שכתב או הכיר. השירים היו ארוכים וסיפרו סיפור, הייתה זו דרך מקובלת לבילוי בהעדר אמצעים אחרים. בספר, מתארים את אחד השירים בו מופיע סיפור דומה לזה של קלייר- מישהי שנגעה באבנים ונסעה בזמן. השיר מסתיים בכך שאותה אישה הצליחה לחזור לזמנה וקלייר מקבלת מזה עידוד ותקווה,שביום מן הימים תוכל לחזור חזרה.

חלק מהבלדות והשירים נתפסו כמתארים מציאות ועל כן האמינו בדברים שנאמרו בשיר. קלייר  על כן  משתמשת בבלאדה ששר משורר החצר של השבט, כדי לספר לג'יימי את האמת על עצמה ועל מצבה.

***

ואכן, שרתו המשוררים את ראשי השבטים הסקוטים כמשוררי חצר. המשוררים פיארו בשיריהם את האישים החיים והן את המתים. לתמיכה משמעותית זכתה הספרות הגאלית בחסותו של אדון האיים, עד קץ שלטונו ב-1493. הישג משמעותי תחת חסותם של בני קמפבל היה הספר המודפס הראשון בסקוטית גאלית, תרגום של הספר "Book of Common Order" מאת ג'ון נוקס (John Knox), שבוצע בידי ג'ון קארסוול, (John Carswell) שהודפס באדינבורוב-1567. הספר היה נכס חשוב בהפצת הדוקטרינה הפרוטסטנטית בהיילנדס באמצעות השפה הגאלית.[ בספרי ההמשך לנכרייה, ג'יימי עוסק בבית הדפוס שלו, בהדפסת כרוזים מהפכניים]

הבלדה  בנויה מבתים ,משורות קצרות ,קיימת בה חריזה ויש בה חזרות .יש בה תוכן של סיפור, עלילה שמתפתחת.

לרוב לא ידוע מי חיבר אותה. היא עברה מפה לאוזן באמצעות הטרובדורים- זמרים נודדים ששרו את הבלדות והעבירו אותן ממקום למקום.

לסיפור המסופר יש מרכיב של  מתח ומסתורין.קונפליקט (התלבטות),יכול להיות פנימי- בתוך האדם, בינו לבין עצמו ,או חיצוני- בין שני אנשים או יותר.

מה שיפה בבלאדה זה פערי המידע,  דברים רבים לא ידועים לשומע/ת,לקורא/ת, מה שמחייב השלמה  לפי דמיונו/ה ומחשבותיו/ה , כלומר המאזינים/ות אינם/ן פאסיביים, אלא מעורבים. פערי המידע יוצרים מתח, מסתורין ומעוררים עניין בקרב הקורא.

הבלדה בנויה כדיאלוג- דו שיח, כשהחזרות על מילים או משפטים, נועדו להדגיש דברים חשובים; לגרום לקורא/ת לזכור דברים חשובים; לתת קצב מוסיקלי לבלדה וכמובן ליצור מתח  ועניין.

סוף הבלדה הוא בדר"כ טראגי  ומפתיע.

הבלדות העממיות התפתחו בסקוטלנד,במאה ה-13, הושרו על ידי זמרים נודדים ("טרובדורים"), אשר היו עוברים בכפרים ובערים, שרים ומבדרים את הקהל, שלאחר מכן היה נותן כסף, כל אחד על פי רצונו. כל זמר היה מפתח את הבלדות, ממציא, מעוות ולפעמים מוסיף או משמיט בתים. כשנאספו והועלו בלדות אלה על הכתב, לעתים אף מאות שנים לאחר שהומצאו לראשונה, כבר היו לכל בלדה גרסאות שונות. כמו לשאר הבלדות העממיות, ישנן גרסאות רבות ושם הכותב המקורי של הבלדה אינו ידוע.

בספר "נכרייה", מנצלים את הנוהג לשיר שירים שהם למעשה סיפור וכאשר לא רוצים שהאנגלים והמודיעים שלהם ידעו היכן ג'יימי, מציע חברו של ג'יימי שילכו מכפר לכפר וישירו שיר המוכר לג'יימי בלבד וכך יועבר המסר.

בחרתי להדגים באמצעות אחת הבלדות מיני רבות – "לורד רנדל", בגלל השם של גיבור הבלדה, למרות שהסיפור אינו קשור לספר "נכרייה" רק השימוש בשם המופיע בספר.

בהמשך יובאו בלדות נוספות. נפגש להמשך טיולנו בפוסט הבא.

 

 

מודעות פרסומת

אודות is261

דוקטור למגדר וחינוך, יו"ר הוועדה למעמד האישה בהסתדרות, מנחה ומרצה בנושאי מגדר, מאמנת תעסוקתית ואימון לפרישה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורת - נשים, סלון קריאה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s