מקלטים לנשים מוכות

השימוש במושגים "מקלט" ו- "מוכות" מהווה כר לדיון מעמיק במושגים ובתופעה שהם מתארים.

על תופעת האלימות כלפי נשים והולדת המושג "מוכות"

בשנת 1999 הוכרז לראשונה, ע"י האו"מ ,בהחלטה 54/134, כי מדי שנה, בתאריך ה- 25/11 יצויין יום המאבק הבינלאומי נגד אלימות כלפי נשים ונערות. התאריך  צויין ע"י ארגוני נשים כבר בשנות ה- 80 אבל הכרזת האו"ם הפכה אותו ליום בו מדינות ומוסדות נדרשו לצאת באופן פומבי נגד התופעה ולהציג תוכניות למניעה וטיפול.

תאריך ה- 25/11 נקבע לציון האירוע  בו נרצחו שלוש האחיות מיראבל, על רקע פעילותן הפוליטית, ברפובליקה הדומיניקאנית, בשנת 1960, בהוראת הדיקטטור רפאל טרוחין.

תופעת ה 'אלימות במשפחה'  נחשפה לעין הציבורית ע"י פעילות של התנועה לשחרור האישה,אשר דרשו למגר התופעה ,בראשית שנות ה – 70. תחילת הטיפול בתופעה אופיינה בהתמקדות באשה המוכה, מה שרימז על התפיסה שהיא אחראית לאלימות שהופנתה כלפיה. לקראת שנות ה – 80, לאחר שהחלה להתגבש ההכרה שהאחריות לאלימות של הגבר מוטלת עליו, מוקד ההתערבות הוסט לגבר המכה.

המושג 'אלימות' מתייחס לתחום רחב של פעולות מזיקות הנעשות בידי אדם אחד או יותר ופוגעות בפרט או בחברה. בספרות המקצועית נמצא שני מושגים חלופיים לחקר התופעה: תוקפנות (aggression ) – כאן נמצא היחיד במוקד ,וזו התנהגות המכוונת לפגיעה .

אלימות (violence)- המוקד  נמצא בחברה, זו תופעה חברתית שהתרחשותה ממושכת ויכולים להיות מעורבים בה יותר מאדם אחד. באלימות תמיד תתקיים התוקפנות.

חוק למניעת אלימות במשפחה נחקק במדינת ישראל בשנת 1991 ומאז עבר תיקונים לא מעטים.

מאז שהתופעה הוגדרה ,נוצרו הגדרות נוספות שזיככו את התופעה, כיון שהאלימות איננה מיקשה אחת.

זוהתה אלימות פיזית [ גופנית] ,תחת כותרת זו מופיעה גם תופעת ההכאה, הפגיעה בגוף וגם הפגיעה המינית הגופנית. יחד עם זאת הפגיעה המינית הגופנית זוכה להתייחסויות מיוחדות עקב הנושא הרגיש והמאד קשה הזה. שנים לא הכירו בעובדה שיתכן אונס במשפחה בין בני זוג נשואים!

ברבות הזמן זוהו צורות אלימות נוספות כגון:

אלימות נפשית – התייחסות פוגעת, שוללת ומעליבה לאורך זמן, הגורמת לחרדות ואובדן ערך עצמי, בטחון עצמי וכבוד.

אלימות מילולית– פגיעה באמצעות דיבור/ חומר כתוב.

אלימות כלכלית– מניעת משאבים,שליטה כספית, מניעת מוצרי צריכה בסיסיים וכו'

הטיפול בתופעה התרכז ועדיין מתרכז ברובו ,באמצעות הטיפול באישה ,בין היתר באמצעות הוצאתה למקלט לנשים.

המילה מקלט [shelter] משמעה מקום בו ניתן לשהות ולהיות מוגנת מפני…המוגנות מאפשרת תחושת בטחון ואי פגיעה בעיקר פיזית.

אורי ינאי במאמרו משנת 2005, מציין כי הקמתם של 'מקלטי הנשים', הייתה יוזמה שנבעה מצורך שהמדינה לא זיהתה למרות נחיצותו, "…כי לא הייתה מודעות חברתית, לא הייתה חקיקה ולא היו תקנות והוא הועלה לסדר היום הציבורי כיוזמה וולונטרית, שנתקלה בביקורת ערה במליאת הכנסת."

ההתארגנות הוולונטרית הזו מדגימה מענה ייחודי- הקמת שירות חדשני ומהפכני.

עוד מציין ינאי במאמרו כי "…במדינת ישראל לא קיימת התייחסות ממלכתית לנפגעי עבירות אלימות, אין מדיניות סיוע לנפגעים, אין גורם ממלכתי, שיתייחס לצרכיהם, המדינה אינה מכירה בנפגעי עבירה אלימה ולא בצורך שלהם להגנה, טיפול או סיוע."

בתי מפלט/מקלט לנשים ,ידועים כבר ביפן הפאודלית. מספר מקדשים בודהיסטיים הידועים בשמם קקקומי דרה, שימשו כמקום לשהיית נשים ,שרצו להתגרש ,עקב התעללות בהן ושם יכלו למצוא הגנה בעודן דורשות להתגרש.

מקלטים נוספים, אך מעטים הוקמו בארה"ב כבר בשנות השבעים של המאה ה- 19 : בשנת 1871 באלבמה וב- 1877 באוהיו שבארצות הברית. יתכן ויש תופעות דומות במקומות נוספים אך התיעוד לגביהם אינו קיים, אינו נגיש או כלל אין תיעוד.

הפריצה הגדולה בתחום הגיעה עם עליית הגל הפמיניסטי של שנות ה- 60 ,70 של המאה ה- 20, כאשר הפעילות הפמיניסטיות, דרשו להכיר בתופעת האלימות במשפחה ובהדגשה אלימות כלפי נשים וילדים כתופעה פסולה, שיש למצוא לה פתרון.

מרבית המקלטים הוקמו במדינות המערביות. יש מנהגים דומים בחברות שונות שנועדו לתת פתרון לבעייה חברתית, כגון ערי המקלט המוזכרים בתנ"ך, בתרבות רומא העתיקה,  נקבע אזור על  על גבעת הקפיטול בשם אסילום (בלטינית – מקלט (עיר מקלט)). אל מקום זה היה יכול להימלט כל אזרח שהיה צריך למצוא מחסה מפני נקמה או מיצוי דין, בלי חשש שיעצר; קבלת חסות מנכבד בעדה בהקשר לתופעת נקמת הדם ועוד.

בישראל כל נושא האלימות במשפחה היה בבחינת 'לא קיים'. סיפור המאבק להכיר בתופעה ,הקמת המקלטים הראשונים וחקיקת החוקים הם פרי עבודה מאומצת ואמונה בצדקת המעשה של קבוצת פעילות עיקשת שכללה חברות כנסת ,פמיניסטיות ופעילות ציבור. בלי ההכרה בבעייה – אלימות כלפי נשים במשפחה, הפתרון לא היה נמצא. מבין הפעילות יש לציין את:

עדה מימון, ח"כ שדרשה בחוק משנת 1952 לגבי מועמדים להתישבות חקלאית, להוציא את אלה שמפעילים אלימות כלפי נשותיהן. קבלת הסתייגותה ע"י הכנסת היוותה הכרה עקיפה בבעיה [ דברי הכנסת 14 א' עמ' 7]

ח"כ בבה אידלסון העלתה שאילתה לשר המשפטים , בכור שטרית,[1962],לגבי הטיפול במקרים של הכאת נשים בידי בעליהן, השר ענה שאין מקרים רבים וכי הטיפול מספק [דברי הכנסת מס' 22, עמ' 1123]

ח"כ רחל כהן הגישה , יחד עם הלשכה המשפטית של ויצ"ו, [1962],הצעת חוק לגבי קביעת עונש מינימום בהרשעה שנייה של הכאת בן זוג, אך החוק נפל כבר בקריאה הטרומית בגלל התנגדות שר המשפטים דב יוסף [ פרידמן 1991]

אך השינוי המשמעותי החל כאשר ח"כ שולמית אלוני הקימה בשנת 1973 את התנועה לזכויות האזרח וצרפה את מרשה פרידמן, פעילה פמיניסטית שעלתה לארץ.

מארשה פרידמן נחשפה לפעילות בארה"ב של פמיניסטיות בסוגיית האלימות נגד נשים ולאחר שנבחרה לכנסת בשנת 1974, מיקדה חלק גדול מפעילותה בכוון זה.

עקב פעילות זו נפתח המקלט הראשון בארץ בחיפה בשנת 1977, המקלט הוקם ע"י חמש פעילות, שהיה קשה לאתר את שמותיהן , אבל בעבודת הסקה מתוך המאמר שכתב ינאי אני מניחה שהן :

מארשה פרידמן; ג'ודי היל ; רות רזניק ; ברברה סבירסקי והחמישית לא ידועה.

באותה שנה פתחה רות רזניק גם את המקלט בהרצליה.

כיום פועלי כ- 14 מקלטים מתוכם פועל מקלט לאוכלוסייה החרדית ואחד לאוכלוסייה הערבית.

במקלטים שוהות נשים וילדיהן והם מכילים מקום לכ-152 נשים ולכ- 304 ילדים.

חומר קריאה נוסף על התופעה ודרכי הטיפול בה תמצאו באתר זה תחת הקטגוריה סלון קריאה

חומר ביביליוגרפי:

מקלטי נשים בישראל מחדשנות וולונטרית לאימוץ ממלכתי, עמ' 77-109, בטחון סוציאלי 70 , דצמ'

מקלטים לנשים נפגעות אלימות, אורלי אלמגור-דותן, 2011, לשכת המידע של הכנסת

מודעות פרסומת

אודות is261

דוקטור למגדר וחינוך, יו"ר הוועדה למעמד האישה בהסתדרות, מנחה ומרצה בנושאי מגדר, מאמנת תעסוקתית ואימון לפרישה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה נשים לחיים, שירותים קהילתיים פורצי דרך לנשים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s