נשים נעלמות

רב"ט ניבה שאול ז"ל


החיילת היחידה שנהרגה במלחמת יום הכיפורים ,ילידת 1950, שירתה בחיל האוויר. במלחמת יום הכיפורים נקראה לשירות מילואים בחיל הקשר , כבעלת מקצוע חיונית, והצטרפה לשיירה צבאית שירדה דרומה. ביום י"ב בתשרי תשל"ג (8.10.1973), בעת שחנתה במחנה רפידים בסיני, נקלעה להפצצה של מטוסים מצריים ונהרגה מפגיעה ישירה. ניבה הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ משמר הנגב.

צלש"ים לנשים:

מתוך כ- 1700 צלש"ים שהוענקו לחיילים, זכו מספר מצומצם של חיילות  ואחת אף בעיטור בגין פעולתן. על 8 מהן נמצא חומר באתר  www.gvura.org

1. טוראית אסתר ארדיטי בורנשטיין [ 1955]

2. רב"ט רוז'י להר זינגר [1957]

3. רס"ן רבקה יצחק [1973]

4. סג"מ דינה בן יהודה (זלץ) [1976]

5.  סרן אסנת זהיר [1976]

6. טוראי אורית טפט [1995]

7. סמל מאיה קופשטיין ז"ל [1995]

8. ד"ר מרינה קמינסקי [2006]

פרנקל [בידרמן] נחמה

מיקרוביולוגית במקצועה, נולדה בשנות ה- 40 של המאה הקודמת. כמו הרבה ילדים, קראה את העיתון 'הארץ שלנו'. באחד הגיליונות פנתה המערכת לקוראות/ים הצעירות/ים ושאלה אותם לדעתם לגבי הנהגת 'יום האם ' כיום מיוחד. נחמה נענתה לאתגר ולא רק שצידדה בהנהגת היום היא אף הציעה כי תאריך 'יום האם' יקבע בתאריך מותה של הנרייטה סולד.

אלידע גרא

אלידע הייתה כוריאוגרפית ורקדנית כשהחליטה לביים סרט קולנוע בסוף שנות ה- 60 של המאה הקודמת וכך נכנסה לספרי ההיא- סטוריה כבמאית הסרטים הראשונה בארץ. סרטה " לפני מחר" היה מחולק לשני סיפורים , בשחור לבן, ששוחזר והוקרן כסרט הנעילה בפסטיבל סרטי הנשים ברחובות בשנת 2013.

רחל לוין ורנהגן

רחל לוין ורנהגן

רחל לוין, הידועה בקרב 'נשות הסלונים', נתנה ביטוי חריף להתנגדותה לדעות קדומות ביחס לנשים,הגנה על זכותה של האישה לממש את כישוריה האינטלקטואליים; למצוא לעצמה "מקום לכף רגליה" (בכך הקדימה את וירג'יניה וולף בכמאה שנה, בביטויה הידוע "מקום משלה, חדר משלה"); "יש לה זכות להינצל מן העיסוק בקטנות ולא להיות מוסחת ממילוי ייעודה העצמי בשביל קיומם של בעל, או בן. עליה להתנהג במלאכותיות ובגינדור כדי לרצות את בעלה, והיא נחשבת כנחותה בשל חינוכה ועל עצם היותה אישה". [בתוך כהנא נורית/  נשות הסלונים, מתוך נגה: כתב עת פמיניסטי (גיליון מס' 1, 1980) באתר הספרייה הווירטואלית של מט"חנשות הסלונים]

כתוצאה מהבעת דעות אלו, גורשה רחל לוין מבית הוריה לאחר שנים של סבל בימי ילדותה והתבגרותה.[לקריאה נוספת  ברברה האן, רחל לוין ורנהגן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)]

רשימת קריאה על נשים נוספות תמצאו באתר האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר

http://www.gendersite.org.il/women-encyclopedia/

מלכה הרשקוביץ

את אתר המצדה, חפרו וחקרו לאורך השנים החל מהמאה ה- 19 ואילך. בשנות ה- 60 של המאה הקודמת [ 1963- 1965], נחפרה המצדה ע"י צוות בראשותו של יגאל ידין, ארכיאולוג בכיר ובעל שם עולמי, אשר גייס לצוותו , חוקרים וביניהם הייתה גם מלכה הרשקוביץ, מחיפה, שהייתה אז בשנות ה- שלושים לחייה. קשה למצוא פרטים עליה, שמה לא ממש מוזכר, אבל היא הייתה שם. חשיבות החפירות הללו נובעת מכך שבמהלכן חנשפו מרבית מבני מצדה ואלפי ממצאים במצב השתמרות מעולה, הפורשים תמונה נדירה של התרבות החומרית של סוף ימי בית שני.
במהלך החפירות שומרו ושוחזרו מבנים רבים ולאחר פעולת הכשרה נפתח 'הגן הלאומי מצדה' לקהל (‎1966)

ארכאולוגיה,כמקצוע מדעי, החלה ללבוש צורה ,במאה ה-19. כתחום צעיר וחדשני, ובעיקר נטול מסורת משתקת של מאות שנות מחקר בהגמוניה גברית, איפשר  לנשים למצוא בתחום זה את יעודן המקצועי.

אין זה מקרה שהאישה הראשונה בהיסטוריה ,שזכתה לפרופסורה באוניברסיטת קיימברידג', בשנת 1939, הייתה ארכאולוגית במקצועה – דורות'י גארוד, חוקרת בריטית ,שהייתה ממבשרות המחקר הפרהיסטורי בארץ ישראל.

ארכאולוגית ופרופסורית ראשונה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4039143,00.html

ארכאולוגית ופרופסורית ראשונה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4039143,00.html

ארכיאולוגיות ישראליות נוספות: רות עמירן, כלת פרס ישראל, שכתבה בשנות השישים את קורפוס הקרמיקה המשמש חוקרים ותלמידים ברחבי העולם עד עצם היום הזה, "הקראמיקה הקדומה של ארץ-ישראל", וחפרה, בין השאר, את תל ערד, שנודע בחשיבותו .

טרודה דותן, כלת פרס ישראל גם היא, שהקדישה את מחקרה לזיהוי ארכיאולוגי של תרבותם החומרית של הפלשתים המקראיים ולשאלת מקורם.

פרחיה בק, שחידשה חידושים רבים בחקר האמנות העתיקה של ארץ-ישראל.[ מבוסס על הכתבה "נשים חופרות: על ארכיאולוגיות שעשו היסטוריה/ליאת נאה, מרץ 2011 ]

מדי חודש נובמבר מציינים את יום המאבק באלימות כלפי נשים , בחרתי הפעם בכל אותן נשים ללא פנים או פנים ללא שם- הנשים שחוו וחוות אלימות יומיומית בחייהן במסגרת שהייתה צריכה להיות הבטוחה ביותר, המשפחה.

מודעות פרסומת

אודות is261

דוקטור למגדר וחינוך, יו"ר הוועדה למעמד האישה בהסתדרות, מנחה ומרצה בנושאי מגדר, מאמנת תעסוקתית ואימון לפרישה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה נשים לחיים, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s