איפה הן הנשים ההן? נשות המושבה ראשון לציון

הרשו לי לפתוח בהיבט אישי. הגעתי לראשון לציון בשנת 1979 בגלל האוטובוס-

גרנו בחולון, למדתי באונ' בר אילן לתואר ראשון בקרימינולוגיה ומהשנה השנייה התחלתי לעבוד בכלא רמלה עם קבוצת משתמשים בסמים.

מחולון לא היו לי אוטובוסים ישירים ,לא לבר אילן ולא לכלא רמלה. בערבים כשסיימתי את הלימודים בשעות מאוחרות , נאלצתי לקחת אוטובוס עד התחנה המרכזית הישנה ומשם הביתה לחולון, זה היה די לא נעים בתחנה.

חברה שלמדה איתי, בשיעור יהדות משעמם וגרה בראשון לציון ,הציעה שאעבור לראשון לציון, כי מכאן יש אוטובוס ישיר, הן לאוניברסיטה והן לכלא. והשאר זו היא- סטוריה.

הגעתי לראשון לציון מבלי לדעת עליה דבר, אבל השורשיות שזעקה כאן ברחובות קנתה את ליבי. כאוהבת היסטוריה מושבעת וכעובדת עירייה כבר ב1979, במדור למען הנוער ,שם עבדתי עם מה שקראו אז ' נערות במצוקה', למדתי דרך הרגלים כמיטב הביטוי הצהלי, את העיר ואת אנשיה.

כאן בניתי את ביתי, כאן נולדו לי ילדיי (3), כמילות השיר.

1882 – 1932

את הסקירה  על ההיסטוריה של ראשון לציון מן ההיבט הנשי הייתי רוצה לפתוח במילותיה של אחת הנשים המאד מקושרות ומזוהות עם פריצת דרך בתחום.

 נחמה פוחצ'בסקי במכתב משנת 1932, שנת היובל למושבה:

"…חגגה המושבה הזאת חג יובל…ואם האישה בראשון לציון תבוא לעשות את חשבון נפשה העבודה שלה במשך יובל שנים, היא תמצא ספוק רב בפעולתה. עוד בצעדי הגבורה הראשונים של סלילת דרך במדבר זה, נלוותה האישה לבעלה כחבר שווה בעבודה. הוא היה עסוק בשדה ובכרם והיא בבית ובחצר ושעות עבודתה הרי הן תמיד מרובות משל הגבר. הוא בשובו מן השדה ובסדרו את סוסיו ואורותן, כבר פנוי למנוחה ולקריאה ולא כן האישה. עם בוא הערב מתחדש עמלה, כי צריכה היא להכין את ארוחת ערב לבעל, להאכיל את ילדיה, לרחצם ולהשכיבם. אחרי כן שוב רחיצת כלים וסדור מטות והחרוצות ביותר עוד עוסקות אחרי כל אלה בתפירה, שלא הספיקו לגמור היום או לשות לחם לאפיה בבוקר השכם.

מאוחר בלילה באה השעה המאושרה של מנוחה במיטה, אבל לא תמיד מסתייע _________ להנות מן המנוחה הזאת, כי מתעורר פתאום ילד זה או אחר, פעם בוכה בלי סיבה חשובה ופעם מסבת חום או כאב בטן ומנוחת האם נגזלת, נגזלת…"

כך מתחילה הרצאה המלווה במצגת, אותה הכנתי בסיוע מוזיאון ראשון לציון. בהרצאה אני מספרת על הזכות לבחור ולהבחר של נשים ,כבר בסוף העשור הראשון של המאה ה- 20, הרבה לפני שהחלטה דומה התקבלה בשאר המוסדות הציוניים ; אני מזכירה את התארגנותן של נשות המושבה שרצו להיות שותפות בבניית וניהול המושבה; סיפורי אהבה שזורים לצד פעילות ציונית, פמיניסטית והומאנית.

כשמה ראשון לציון- כן היא – ראשונה

גן הילדים הראשון שלימד בעברית והגננת אסתר שפירא

גן הילדים הראשון שלימד בעברית והגננת אסתר שפירא

ניתן להזמין הרצאה זו באמצעות דף הקשר שבאתר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s