הגדרת מושגים- פמיניזם ומגדר

במהלך השנים, התקבל אצלי  הרושם ,שאנחנו, הנשים ,[ אבל גם הגברים],לא מדברות אותה שפה,למרות, שאנו עוברות חוויות דומות. אנחנו מבינות או משתמשות במושגים דומים באופן שונה. השימוש השונה נובע כנראה,מחוסר ידע , מידע שגוי ,או לא שלם ; מחוויות שונות אליהן נקשרים המושגים; מפרשנויות שונות שחלקן הן הפנמה של תשדורות סביבתיות; ממטרות שונות המונעות מאינטרסים שונים, מהדרך בה הפנמנו את המושגים מהחברה ומסוכני/ות  הסוציאליזאציה שפגשנו.

ברצוני לעסוק בהגדרה של מספר מושגי מפתח.(מבוסס על עבודת הדוקטורט של הכותבת)

"פמיניזם"

זה הוא אחד המושגים הטעונים והלא אהודים בקרב נשים וגברים גם יחד. הדימוי שיש לרבים/ות מאיתנו  על "הפמיניזם" הוא דימוי שלילי, הנובע מסיבות רבות – בין היתר  כיון שהמושג מזוהה עם התיאוריה של הזרם ה"רדיקאלי"[1].  לא אחזור על הגדרות המושגים הקיימות באין ספור עבודות וספרים, אלא אתמקד במושגים שנולדו בעקבות התיאוריות הפמיניסטיות   על מנת לבחון את השפעתם על דרכי הסוציאליזאציה של כולנו, נשים כגברים ועל אפשרויות השינוי העשויים לצמוח בעקבות כך.

 אקדים ואציין ,כי קיים יסוד של בלבול בין מושגים,  הנובע בין היתר מן העובדה שהתחום כולו הנו תחום בהתהוות, המתחדש באופן מתמיד ורחב ביותר ללא גבולות למעשה. אי הבהירות הייתה  מקור לעבודות חקר נוספות  ולהעדר אחידות בתיאור ההיסטוריה הפמיניסטית. ההגדרות שאבחר להביא כאן הן פרי ניסיוני , כך שאנסה לפרש מצבים על פי נקודת הראות של התיאוריות הפמיניסטיות והמגדריות, על פי מיטב הבנתי  יחד עם ניסיוני בעבודה.

 אני מאמינה כי יש לנתק בין הגדרות מילוניות ואקדמאיות ,לבין גלגולו של מושג בחיי היום- יום, כפי שפרופסור טובה כהן ,מאוניברסיטת בר-אילן אומרת:" בתחום המעשי, היום יומי ,ניתן למצוא פעמים רבות פתרונות מעשיים לחוסר שוויונה של האישה ואף לשנות מנהגים ולבדוק את מקורם של חוקים…הרי שבתחום האידיאולוגי – עקרוני הדבר יותר קשה" ( כהן 1999:  267,268 )

 הפמיניזם ,כמושג  בא לתאר את חיינו וחוויותינו כנשים, על כן ברבות השנים נמצא כי לא נוכל לדבר על הפמיניזם כעל מקשה אחת ונמצא כיום את השימוש במושג הרבים – פמיניזמים.

הפמיניזם הוא גם תיאוריה אידאולוגית וגם תנועה חברתית, המושפעת ,מתיאוריות אילו שהלכו והתפרקו /התחברו ,לזרמים ותת זרמים.

 ההתייחסות כאן  לתיאוריות הפמיניסטיות והמגדריות יהיה בשני מישורים: המישור הכללי שבו אתאר ואסתמך על מה שמוכר כ"פמיניזם המערבי", הנתפס כפמיניזם הקנוני ואעבור ל"פמיניזם הישראלי" המתבסס ומתייחס ל"פמיניזם המערבי" אך יש בו ייחוד ושונות, כפי שלמדנו מהזרם "הרב-תרבותי", בפמיניזם הקנוני.

 השימוש במושג – "הפמיניזם המערבי", למרות ההכרה בקיומן של וריאציות פמיניסטיות נוספות , מופיע בכל הספרות בתחום. לסווג  מעין זה יש השלכות בעלות קונוטציות, שהן מעבר להתייחסות ניטראלית של מיקום גיאוגרפי. "מערב" או "מזרח",הם מושגים בעלי דימויים וסטריאוטיפים מובנים בתודעה והם בעת ובעונה אחת גם פוליטיים, גם כלכליים וגם חברתיים.  (Whorer 2004 )הפמיניזם יוצא נגד קטיגוריזאציה ועל כן חלוקה זו מהווה אנטיתזה ופרדוקס המציב קושי מהותי.

נשים עשו ניסיונות, מאז ומתמיד לערוך שינויים בחייהן ובמיצובן. נשים עצמאיות, (שאנו מכנות כיום –פמיניסטיות), היו קיימות תמיד, לכל אורך ההיסטוריה.כך למשל  ביוון של המאה השישית לפני הספירה, חיה המשוררת סאפאפו (Sappho) אשר כתבה שירה לסבית וניהלה בית ספר לבנות(נועה פז) פה ושם קמה אישה מסוימת, שנתפשה כ"חריגה" או תוארה כ"משוגעת" , "מכשפה", "בעלת אוב",  ועשתה מעשה שלפעמים שינה את פני ההיסטוריה. אולם רק כאשר התאחדו מספר נשים ויזמו יחד מעשה "חריג",בעל תודעה למקומן וזכויותיהן של הנשים באשר הן, ניתן לדבר על הולדתו של "הפמיניזם".

ראשיתו של "הפמיניזם" איננו מקרה בודד ,בזמן נתון וברור ובמקום אחד, אלא סידרה של מעשים, אירועים ותיאוריות שהחלו לתפוס תאוצה, ודעת קהל. התיאוריות הללו התבססו והושפעו מהוגי הדעות ומתרכזות סביב השינויים שחלו באירופה במאה ה- 18, שאחד החשובים היה ה"מהפכה הצרפתית".

הפמיניזם על התיאוריות השונות ,קרא תיגר על  הסדר החברתי הקיים ,זיהה והגדיר תופעות חברתיות ויצר מספר שינויים משמעותיים, בתפיסות הקיימות.

 הפמיניזם זיהה כי :

1. המציאות בה אנו חיות/חיים מאופיינת ב"תרבות אדנוצנטרית", שנוצרה ע"י גברים ומשקפת לכן את עולם יוצריה ולא את כלל החברה האנושית ובכלל זה גם אינה מייצגת את הנשים. (כהן 1999).

2. העולם מתואר מנקודת מבט כוללנית , בו לא קיימת הבחנה בין הקבוצות השונות ,אלא מתעלמת מהן,מה שכונה בפמיניזם ה"קטגוריות הלא מסומנות" (unmarked categories)  (רזי 1992) והנשים הן אחת מהקטגוריות הללו.

 3. הסדר המארגן את החברה המערבית , בכל תחומי החיים מתבסס על קטיגוריזאציה דיכוטומית אליה צורפו הגדרות  ערכיות כגון   "טוב" ו "רע", ועמם נוצר מצב של העדפה/אפליה, שכן כולנו רוצים להימנות על המוגדר כ"טוב". כל קטיגוריזאציה יוצרת הבחנה בין ה"אני" ל"אחר/ת".

למעשה ,בעקבות תיאור זה התקבלה התובנה כי מה שמוכר אינו בהכרח שיקוף המציאות כולה ומאז נעשים מאמצים לבחון את המציאות על פי קריטריונים אחרים, מורכבים יותר.

4. נשים הן קטגוריה זהה לקטגוריה גברים במובן שיש להן צרכים משלהן השונים מאלו של הגברים, ההשפעה של תהליכים על נשים שונה מזו של הגברים ויש ליחס מידה שווה של חשיבות למידע זה באמצעות עריכת שינויים והתאמות שיענו על צרכים אלו ועל ההשפעות השונות. [ שוויון אינו דמיון או זהות מוחלטת]

 5. אחת מהנחות היסוד המשותפת למרבית התיאוריות הפמיניסטיות ,היא שהבדלים בין המינים הם הבדלים המובנים חברתית  ( דה בובואר ,1949 )ולא תוצאה של ההבדלים הביולוגים, כיון שגברים, יצרו את ההגדרות החברתיות, דגם החברה הוא גברי ונורמאלי . הנשים הן ה"אחרות" או ה"לא נורמאליות". במציאות שכזו,אף אישה אינה יכולה לפעול מחוץ למבניות ,שקבעה לה החברה.(שם) ,או שעליה לפרוץ אותה ועל כך יש מחיר לא פשוט.

מגדר

אחת ההבחנות החשובות שעשו התיאוריות הפמיניסטיות הייתה ההבחנה בין ביולוגיה לחברה–  בין מין = SEX   ומגדר  GENDER ,אשר  נעשתה בתחילת שנות ה- 70 של המאה הקודמת . המגדר כקטגוריה חברתית וככלי אנליטי, בודק כיצד הוצאו הנשים מן המוסדות החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים, ומתוך עצם תהליך כתיבת ההיסטוריה. (רזי 1992)

הבחנה זו  תבעה מושגים נוספים כגון:

זהות מגדרית (gender identity)( באטלר1990)  אשר יצירתה  היא תהליך מורכב המתחיל מרגע הלידה. ככל זהות, היא נבנית  באמצעות סדרה אינסופית של פעולות התנהגות (פרקטיקות),של שיח ,או של גוף. היא מושפעת ממגוון מבנים חברתיים שונים, כגון – סטאטוס העסקה, דת,משפחה, שייכות אתנית ועוד.

תפקיד מגדרי ( gender role[3]) היא  השתקפות של מנהגים והרגלים חברתיים שונים באותה חברה,והם תלויי תרבות, תקופה ומקום[4]. התפקיד הוא תולדה של תהליך ה 'חיברות' (סוציאליזאציה), המקיים דו שיח עם פיתוח  ה ' עצמיות' ("האינדיבידואליזאציה)

 החברות נוטות לקבוע תפקידים ייחודים ל"גברים" ול"נשים". קיימת זהות מסוימת בין רוב החברות לגבי התפקידים אשר על כל מגדר למלא (  פרסונס ,1955 )  המוכר גם כמודל "הפרדת התפקידים".

לסיכום, ניתן לומר כי, הפמיניזם על זרמיו השונים ,זיהה יחס חברתי שונה לנשים ולגברים וניסה להסביר או להבין מצב זה.

הוא ניסה לבחון מחדש מושגים ותופעות קיימים, תוך כדי כך נדרש לפרש אחרת, להגדיר מחדש או אף להמציא מושגים חדשים.

הפמיניזם נקט בגישה אקטיבית של חיפוש, בדיקה וחשיפה של עוד ועוד התייחסויות ומעשים ובכך הביא למודעות קהלים רחבים של נשים וגברים. הוא  הציע פתרונות וכווני חשיבה שאפשרו עשייה ושינויים;  הצליח ליצור קולקטיב של נשים ,מבחינת תחושה והבנת חווית ההפליה כלפיהן, שהיא חוויה אוניברסאלית, אך הצליח גם להבחין בקיומן של תת- קבוצות בתוך הקולקטיב הנשי, הסובלות מהפלייה שניונית ואף שלישונית, תוך יצירת  מבט מורכב ורב מימדי,כדרך התבוננות וחקר, לעומת הגישה הקוטבית החד מימדית, שרווחה לפני כן .

פמיניזם בישראל, 

הפמיניזם כאידיאולוגיה חברתית אוניברסאלית, אינה מנותקת מהחברה בה היא פועלת  ועל כן יש לנסות להגדיר ולאפיין את הפמיניזם שנוצר במדינת ישראל.

העובדה כי העם היהודי והדת היהודית הם מקשה אחת, יצרה סיטואציה ייחודית, בה "שייכות" מלווה תמיד באמביוולנטיות; "קדמה ושינוי" מעוררים חרדה קיומית וסדרי העדיפות הם קולקטיביים על חשבון הפרט.

ההבחנה בין החברה היהודית  לחברה הישראלית התבקשה מהרגע שחלק מהיהודים נותרו באופן פיזי בארצות מוצאם ומגוריהם ולא עלו למדינה היהודית היא מדינת ישראל. דגש נוסף נובע מן העובדה שהמדינה הגדירה עצמה כ'מדינה יהודית', למרות שמתגוררים בה לאומים נוספים.החברה הישראלית ,שהתהוותה במדינה, היא חברה:

  • רב תרבותית המאופיינת ע"י ריבוי דתות (יהודית, נוצרית,מוסלמית, על גוניהן והתפלגויותיהן, ואחרות)
  •  רב לאומית (יהודית, ערבית,ואחרות)
  • רב עדתית (מוצא הלידה מכל קצוות תבל כולל הארץ עצמה).

החברה היהודית – ישראלית מחולקת באופן מסורתי לשלושה קטבים מרכזיים:

א.          חילוניים-דתיים

ב.           אשכנזים – ספרדים

ג.             עולים- ותיקים- יורדים

החוזרים ומתחלקים לתת קבוצות שונות.

קטבים אלה מסמנים נקודות מתח ומוקדי כוח חברתיים, המתעלמים מן ההיבט המגדרי במאבקם למיצוב חברתי.

 שורשי הפמיניזם ה"ישראלי- יהודי" ראשיתם במסורת ובדת היהודית , – "פמיניזם יהודי". המשכם, בחזון של תנועה חברתית- אידיאולוגית- לאומית – ציונית ,שצמחה במרכז אירופה של אמצע המאה ה- 19 ,כאשר תהליכים חברתיים חברו לתהליכים חינוכיים-  "פמיניזם ציוני". ואחריתו , ב"פמיניזם הישראלי"– שצמח על ברכי האמונה בדבר כינונה של חברה חדשה ושוויונית, הנחה,אשר נמצאה כשגויה בייסודה. במבט על הפמיניזם הישראלי והישראלי-יהודי, יש להתייחס למספר מוסדות חברתיים מרכזיים ודומיננטיים , – הדת; הצבא; הפוליטיקה; המשפחה והכלכלה.

החברה הישראלית -יהודית,רואה עצמה ושואפת להיות, חלק בלתי נפרד, מן התרבות המערבית , או ליתר דיוק החלק האנגלו- סקסי, בעיקר האמריקאי[7] של תרבות זו  (פלדמן 2002;קמיר (ב) 2004 ; ספרן 2001) הדבר יוצר פערים הדורשים מיומנויות והפעלת מערך כלים אלטרנטיביים לשם יצירת גשר שיקשר בין הקצוות והמהויות השונות, דבר שלא תמיד הופעל נכון.

החברה הישראלית [היהודית והלא יהודית ברובה] מגדירה עצמה באמצעות ערך "הכבוד"  ולא באמצעות ערך "השוויון" (קמיר 2004 (א) ),מה שמלמד על היותה חברה בעלת שורשים מסורתיים חזקים ועמוקים. תמהיל  של תרבות מזרח אירופית-סוציאליסטית ותרבות אוריינטלית.

לכך יש להוסיף את היותה של  החברה היהודית , חברה בעלת תרבות של מיעוטים רב מימדית-דהיינו,  קהילתיות כערך  מרכזי וחשוב, הנובע  מצורך חזק בהישרדות והמפעיל מנגנונים שונים שייעודם שימור, הנצחה,  ושכפול, הבאים לידי ביטוי  בפחות גמישות ופתיחות לשינויים. חיבור בין שני אלמנטים חזקים אלה , יבנו חברה  השואפת לכוח בכל מחיר.

זאת חברה בהתהוות,הנאבקת על זהותה, יחד עם מאבק על קיומה ואין היא פנויה להיענות לצרכים של שונות ואינדיבידואציה.כך מתעלמים   מהנשים הן כקולקטיב והן כפרטים .  מאבקן להכרה ושיתוף ,זוכה לעיתים קרובות לדחייה בשם "סדרי עדיפות" אחרים , חשובים יותר.

 פמיניזם יהודי

מבוסס על הדת היהודית, הדת המונותיאיסטית הראשונה, וככזו היא באה ליצור הנגדה לדתות שרווחו , הדתות הפאגאניות, מרובות האלים והאלות.

 "האישה – האלה בתרבות המסופוטמית , משם הגיע אברהם אבינו – היהודי הראשון,מגדירה את ה 'נשי' בתחום המשפחה ,בתרבות, בקוסמוס ובפוליס…האלות שימשו כפטרונות לפעילויות המאפיינות את הציוויליזאציה: הבגד, אכילת החיטה ושתיית השכר, שכולן מקבילות לפעילויות הנשים בבית…ואולם הן נתפשו גם כנשים 'חכמות' והופקדו כפטרונות על הכתב, הרפואה, פשר החלומות" (ש. שפרה  66,67: 2002)

התנ"ך שהוא מעין המיתולוגיה היהודית הוא יצירה תרבותית אלמותית, הנתפסת כיסוד וכמהות היהודית.  בעקבות ביטול דמויות האלים/אלות מהתרבות הפאגאנית נותרה המיתולוגיה היהודית עם דמות של אל אחד,אשר קיבל זהות של גבר,ללא דמות נשית מרכזית, חזקה ומשמעותית (קמיר  (ב) 2004)  ומכאן נמנע העיסוק בנשיותן או במאפייניהן כמייצגות תכונות אלו או אחרות, למרות שבתנ"ך פזורים סיפורים רבים בהם מוזכרות נשים. הדמות האלוהית האחת  השולטת באופן מוחלט, בעלת תכונות רבות כולל תכונות שיוחסו לאלות או לנשים בדתות הלא מונותיאיסטיות והאחרות , מתוארת כ- זכר, אשר יצר/ה את הדת המונותיאיסטית, כדת פטריארכאלית[8]. (קמיר  (ב)2004)

הדמות הנשית  "…מופיעה על הבמה רק כשהיא מגיעה לגיל נישואין ומשך שהותה שם, נקבע באופן כללי, עפ"י השפעת מעמדה כאם על מעמדו של בנה…" (פרדס 1996:61 ) אזכור הנשים  קצר,(לפעמים פסוק אחד),לעיתים אין מציינים את שמן (פילגש בגבעה ) אלא את יחוסן( בת יפתח) או תפקידן (דבורה הנביאה ).

לחילופין , העם היהודי או  האדמה הן הדמות הנשית הארכיטיפית,בתנ"ך. דמות נשית זו מופיעה בשני תפקידים :

א.          רעייה, אהובה.

ב.           אם. (קמיר 2004 (ב))

חוה היא האישה הראשונה המוזכרת בתנ"ך וגם האישה הראשונה עלי אדמות. "הבנת סיפורה של חוה…הוא המפתח להבין את האישה בתפישה כוללת מאד ובסיסית מאד…" (שטיינזלץ:1983 :9). היא ארכיטיפוס לדמות האישה בתרבות המערבית, המתבססת על התנ"ך. סיפור בריאת האדם והאישה  מובא בשתי גרסאות משמעותיות.

  • הגרסה השוויונית – פרק א' "ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית א' פס' 26-28) .

האדם נברא בצלם אלוהים, דבר המבדיל את האדם מהחיות וגוזר את מושג "כבוד האדם"[9], ( יפת  2002 ). כאן נהגה רעיון השוויון המוחלט בין האיש ובין האישה, כששוויון זה אינו מבטל את ההבדל ביניהם,  שאינו מבטא לא עדיפות ולא הירארכיה. ( יפת 2002) יתרה מזו, השוויון המהותי מתבטא בייעודם  המשותף– " פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ" (בראשית פרק א' 28)

* הגרסה ההירארכיה – פרק ב', "ויצר ה' אלוהים את האדם עפר מן האדמה… (בראשית ב' פס' 7)  ויאמר אלוהים לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו…"(בראשית ב' פס'18 .) זה  סיפור בריאת האדם שונה לחלוטין. גרסה זו התקבעה בתודעה הרחבה[10],ובה ההסבר ל עובדת יחסי הכוחות בין האיש לאישה[11] . הסיפור מדגיש:

א. בריאה לפי סדר  תחילה האדם/האיש,אשר ייעודו היה לעבוד את האדמה "לעבדה ולשמרה" (בראשית ב' 15). שנייה נבראה חוה/האישה , אשר יעוד בריאתה היה למען מילוי צרכי האדם – שלא יחוש בודד ועזר כנגדו. תיאור זה אינו מבטא שוויון אלא הירארכיה ו משניות האישה.

ב.  חוה נבראה מצלע האדם, היא חלק מממנו וזו מהותה -קשורה אל האדם וכפופה לו. ( יפת,  2002 ). פרק ג' ,סיפור "חטא גן העדן", שזכה לציטוטים ואינטרפרטציות רבות, בא לחזק את מיצובה של האישה /חוה ואת תפקידיה – לידה ואמהות לעומת אלה של האדם/האיש – "…והוא ימשול בך" (בראשית ג' 16).

אין ספק כי התנ"ך, כמשקף הוויה חברתית תרבותית וכמתאר תקופות היסטוריות , משרטט חברה פטריארכאלית, מנקודת השקפה גברית (רוטנברג,2000), ששועתקה לדתות שצמחו מאוחר יותר וקובעה ע"י מנהגים וחוקים.

היציאה לגולה הייתה נקודת תפנית בחברה היהודית. היא הייתה  יותר משלילת טריטוריה. העדר השטח הגיאוגרפי,  יצר פיזור פיזי נרחב , תוך הפיכת היהודים למיעוט אתני ודתי חוצה גבולות ותרבויות.

הגלות צרבה בזיכרון הקולקטיבי היהודי  "תודעה גלותית"- שעיקרה  ערעור  הביטחון , זרות בעולם, ללא  בית ולגיטימיות ,תוך תחושה שהופקרו לחסדי הגויים. קיומם הפיזי עמד לא פעם בפני סכנת כיליון ממשי ומכוון (פרעות, גירוש ספרד ופורטוגל, היתנקלויות , כפייה דתית ואינוס להמרת הדת, השואה)

האישה, בשנות הגלות הרבות, הייתה לעיתים הציר המרכזי של שימור המסורת והדת, שהיו האלמנטים המשמרים מפני כיליון (בתקופת האנוסים וכן בשואה) ועל כן היחס אל הנשים היה אמביוולנטי. מחד הוטלו עליה איסורים ומוגבלויות, בין היתר בהשפעת הסביבה בה חיו ומאידך נמסר לידיה התחום הביתי ,כמוקד כוח ושליטה,שחרג לעיתים גם לתחום הכלכלי (דונה גרציה[12]  כדוגמא). דרך התחום הביתי  הצליחה האישה היהודייה,לשמר את המהות היהודית, אולם על כך לא זכתה להוקרה, אולי בסתר עורר הדבר קנאה סמויה מצד הגברים ,שספגו עלבונות הן מהחברה החיצונית והן מהחברה הפנימית,בה נאלצו להודות שהם לא הצליחו לשמר את היהדות.

יציאתן של בנות ללימודי "חול", יצרה מנוף לשינויים חברתיים ,כיון שהן נחשפו לעולם מושגים ליבראלי, אוניברסאלי שפרץ את גבולות החברה היהודית הסגורה. חשיפה זו יצרה מערך נוסף של דיסונאנס חברתי אליו נכנסה הציונות.

הציונות מצאה את התודעה הלאומית המסורתית ביהדות במצב של הפשטה כרונית שעשתה אותה מרוחקת (גרינברג 1986) ולא ברת מימוש כיון שמעמדו של התנ"ך, כטקסט הפוליטי וההיסטורי המקיים זיקה אל הארץ,פחת, ופינה מקומו לכיסופים בעלי אופי מטפיזי.

לסכום:

  1. לאישה תפקיד מרכזי בתחום הפרטי =הבית.
  2. הצלחתה מושגת באמצעות אחרים = הבעל, הילדים ולא בזכות עצמה.
  3. זהותה הנשית מורכבת ממילוי תפקידיה כרעייה וכאם.
  4. כוחה בהיותה מאחורי הקלעים ,בהנעתה מהלכים ולא בביצועם בפועל.

הפמיניזם הציוני

הציונות היא הלאומיות היהודית.

מרבית התיאורטיקנים הדנים בלאומיות, התעלמו מהמגדר כמרכיב (Yuval-Davis 1977  )שיש להתייחס אליו בבואם לחקור את הנושא. הלאומיות סווגה כשייכת למרחב הציבורי, שהוא המרחב הגברי בעוד הנשים סווגו למרחב הפרטי – המשפחה. נשים לכאורה,לא "נכנסו" לזירה הלאומית למרות שבפועל הן היו שם כל הזמן.

בהגדרת המושג "לאומיות" יש שני מרכיבים  מרכזיים:

א.          מרכיב ה"מוצא המשותף", כאלמנט מרכזי בהגדרת השייכות. המוצא משתייך לתחום נשי מובהק – הלידה. היכולת של האישה להרות וללדת הציבה אותה בתפקיד מרכזי מבחינה לאומית – "ממשיכת הדור"; שמירה על "טוהר" המוצא ,וכמובן כאמצעי להישרדות ואי הכחדת הלאום. ביהדות יש לזה משנה תוקף מעצם העובדה שהלאום חופף לדת ו"טוהר" המוצא מוכפל. (שייכות לדת היהודית נקבעת עפ"י דת האם). היות האישה "מכשיר" הולדה הופך אותה למשאב בגינו נלחמים ועליו משתלטים.  זהו מצב בו נעשית הפרדה בין  היחס לאישה כאל אדם לבין היותה אובייקט או אמצעי להשגת מטרה.

ב.             טריטוריה פיזית הנקראת "מולדת" (שגיב, 1998), אשר בהקשר התרבותי הרחב משמעה אינו רק המקום שבו נולד האדם אלא ערש הולדתו של עם. במושג "מולדת" מובעת תחושת השורשיות, רגש מחויבות לאדמה הנתפשת כישות מזינה ומפרה ומכאן אלמנט הקשר של אדם-אדמה כ מופיע בתנ"ך- האדם נברא מן האדמה ואליה יחזור במותו. בריאת האדם מן האדמה המקבילה ליכולת ההולדה של האישה יוצרת שוב את ההקבלה לאישה =אדמה, תוך הדגשת  הקשר של האישה כאובייקט לנושא הלאומיות. בתנ"ך מופיעה ההתייחסות אל האדמה או אל ארץ ישראל כאל אישה ורעייה לאל , המקבל ייצוג של גבר. על כן היחס לכיבוש טריטוריה= לכיבוש האישה.

הציונות  הייתה  "תפיסה…מהפכנית ביסודה- … מרידה במסורת של מאות בשנים…" (דוד בן גוריון   1962: 12)  , בגישתה לשני מרכיבים מרכזיים:

א. בגישתה אל  ה"טריטוריה" , היא הסתמכה על הזיקה המיתית- האוטוכונתית[13] (בר נביא 1984) הרואה את  האדם והעם אליו הוא משתייך בסביבתו הטבעית, גישה זו נקראת  "הלאומיות האורגנית" או  "תפישה מיתית מטריארכאלית של הטבע". – המוצא הילידי כמגדיר לאומיות ,המקנה  לגיטימיות לקרקע מוגדרת. עלילת העל של הציונות הייתה גאולת הארץ = האישה ע"י הגבר ="היהודי החדש", חזרה לארץ בה נולד העם היהודי וממנו גלה. המיתוס אם כן הוא גברי ביסודו(ג' שקד 1993: 15 ) .

 התנ"ך דוחה  מיתוס זה,  כמו גם את תמונת העולם הרחבה יותר ש הוא מבטא  הסיבה לכך נובעת מן העובדה ,  שהעם היהודי  אינו נמנה על יושביה הילידים של הארץ, שהרי מוצאו של אברהם ,מייסד העם,מאור כשדים (בראשית יב' 1) גרינברג 1986). יחד עם זאת גם התנ"ך מייחס את הולדת העם לגבר –אברהם ומציין "כי את זרעך ארבה כחול על שפת הים" (בראשית כב' 17)

ב.  במטרה המרכזית שהציבה לעצמה – שינוי תדמית  –. היהודים ובעיקר הגבר היהודי זוהה כ"נשי", ע"י התרבות האירופאית, הנוצרית והמוסלמית,כבר בתקופת ימי הביניים וחשיבה זאת התחזקה במאה ה- 19, כאשר קיבלה גישה זו  רציונליזאציה "מדעית" (  בן יהודה1981 .). הציונות תבעה מושג של יצירת "יהודי חדש",אך היא לא כללה את המושג- "יהודיה חדשה" (שפירא 1997) , מתוך תפיסת עולם פטריארכאלית מכלילה.

  בראייה דיכוטומית המאפיינת את התפיסה הפטריארכאלית ניסתה הציונות ליצור הנגדה מוחלטת לעבר. מעבר קיצוני לקצה הסקאלה מ"חולשה" ל"עוצמה", מחברה דתית לחברה חילונית, שינוי בלבוש ובעיקר בעיסוקים. הרצון להימלט מן הייצוגים הנשיים השליליים, שבהם הוכתרה החברה היהודית ובתוכה, הגבר היהודי, ע"י התרבות המערבית, הביא להשלכת הדימויים השליליים  הללו על האישה (אלבוים דרור , 2001 קמיר 2004 (ב)).

 מנגד,אווירת השינוי הדרסטי ובנייה של חברה חדשה יצרו ציפיות אצל הנשים שראו עצמן שותפות לחזון. בהעדר דמויות נשיות להזדהות עימן, בתקופת הציונות , כמו בתקופת התנ"ך ,(פלדמן 2002)  סגלו לעצמן הנשים ,התנהגות "גברית".

"..(במקרים רבים) אישיותה של (אישה בת 30-40) הולכת ומטשטשת באשר אינה מעיזה להיות אישה, להפיק ולהעלות את כל התכונות החיוביות מנשיותה הבוגרת… הציון "אישה" הוא אצלנו כמעט פסול בהיותו בראש השורה של אותם ביטויים נאים כגון "יהודיה" "ינטה" וכד', שלא מועטים מחברינו וחברותינו רואים בהם ביטוי מובהק למהפכנותם ועליונותם הם….

האידיאל (של תנועת הנוער) הייתה הנערה ה"גברית" בהליכותיה, המחקה במקצת את הגבר ורוצה להידמות לו… החברה עוד לא הצליחה למצוא את שביל הזהב המוביל מאידיאל של נערה נלבבה מ"השומר הצעיר", אל האישה המבוגרת, המוסיפה חייל בנכסי רוח…" (גולדמן 1947:85),מצב זה העמיד את  האישה בקונפליקט זהויות. הרצון להקים חברה חדשה מחד – משמעו השתייכות לאומית,יצר אצל הנשים מאידך ,את הדחף לוותר על  זהותן המגדרית הנפרדת. הלאומיות עומדת בסתירה לאינדיבידואליזם.

הציונות חזרה על מודלים קיימים במיצוב התפקידים המיגדריים, למרות רצונה לעשות שינוי. למרות הגישה החילונית, התבססה הציונות על הגישה התנכ"ית –  "…המסקולניזאציה של עם ישראל והפמיניזאציה של ארץ ישראל…" (קמיר  (א) 2004: 170) סיטואציה זו  הביאה ל "…העתקת הנשיות מן הנשים היהודיות …הן הודרו מן התפקיד הנשי של המיתוס הציוני ולא זכו במקום נשי אלטרנטיבי, שכן הציונות…לא השקיעה אנרגיה …בבניית נשיות יהודית חדשה…כך התחזקה דחיקתן של הנשים היהודיות..אל מחוץ לזהות נשית חיובית ומשמעותית כלשהי…כך התחזקה הזמנתן להשתתף…כ 'גברים סוג ב', בתפקידי סיוע שקטים, הרחק מאור הזרקורים…" (קמיר  (א)2004 :170)

גם הציונות ,כבתנ"ך, מתייחסת לנשים בשני תפקידים מרכזיים:

א.          הרעיה

ב.           האם ועקרת הבית ( שיפמן , 2001)

אולם ,לציונות מספר נקודות אור בהקשר לנשים "מבחינות רבות שינתה תנועת הפועלים הציונית את יחסי המגדר שהיו נהוגים בקהילה ובמשפחה היהודית המסורתית מאות בשנים" (אלמוג, 2000:21), נשים צעירות עלו ארצה בגפן, מקצתן עבדו בעבודות חקלאיות ופיזיות. הציונות אפשרה:

  1. חינוך והשכלה לבנות
  2. ראשיתה של פרופסיה לנשים. – הדעה הרווחת לגבי ראשיתו של הפמיניזם הציוני (אלמוג 2000) היא בהקשר  למאבק הפרופסיונאלי של הגננות להכרה מקצועית  (סיטון  1998-9 ). הגננות היו הנשים הראשונות שפרצו את מחסום החלוקה המסורתי לתחומים  ותפקידים, למרות היותו שיעתוק התפקיד הביתי לתחום החוץ ביתי.
  3. נשים שותפות במוקדי קבלת החלטות- קבלת זכות הבחירה וההיבחרות; השתתפות כצירות בקונגרסים היהודיים ; הקמת פורומים וארגונים של נשים.
  4. שירותים קהילתיים לסיוע לנשים – מעונות יום, טיפות חלב ועוד. (אלמוג 2004; טלי רוזין 2000;)
  5. עקרון השותפות מיושם בכניסתן של נשים לכוחות המגן השונים.

הציונות על פלגיה השונים, הייתה מומנט של הזדמנות לבנייה מחודשת של מרקם החברה היהודית, שלא נוצל כראוי, לטובת בניית חברה שוויונית ולא פטריארכאלית.( מירון,1992 ) אולם התפתחות החברה כללה את מערך המחסומים החברתיים (קמיר 2002 ) ששלטו בחברה דאז,אותם אנו מוצאים עד היום ואשר הובילו למצב שבו מדינת ישראל מדורגת רק במקום ה – 37 במדד השוויון העולמי[14].

השורשים הפטריארכאליים,הטבועים בתפיסה ובתודעה הכללית  שמשו ביתר עוצמה, ליצירת פטריארכיה חדשה, לא זו הדתית- מסורתית בלבד, אלא התווסף אליה אלמנט לאומי- צבאי.בחברה החדשה נוצר בלבול מושגים בין "שוויון בין גברים לנשים" ברוח הליבראליזם, גישה  שהוטמעה ע"י  החשיבה הפמיניסטית הרווחת באותה תקופה, לבין "שוויון בזכות ההשתתפות"  על פי היכולת או התפקיד המיגדרי הסטריאוטיפי.(קמיר  2004 (א))  שקבעה החברה.

למושג השוויון  הליבראלי יש ארבעה היבטים:

א.           שוויון פוליטי – זכות האישה לבחור ולהיבחר

ב.            שוויון כלכלי ואישי – שחרור האישה מתלות כלכלית בבעלה

ג.             שוויון תעסוקתי – הזכות לבחור מקצוע כרצונה ולהתקדם בו לפי כישרונותיה.

ד.           שחרור מיני – חופש פעילות ודיבור. (  ניר,  2001).

 

מבין ארבעת ההיבטים הללו ניתן לאמר כי רק סעיף א' הושג במלואו, יתרה מכך עצם השגת זכות זו, לא שינתה את מעמד האישה בצורה מהותית ומקיפה.

הציונות פתחה אומנם אפשרויות בפני הנשים  ,אולם אלו היו שינויים נקודתיים ולא השאירו חותם של שינוי מהותי בתפיסת ה"אישה" לא אצל הגברים ולא אצל הנשים עצמן.

לסכום:

  1. לאישה תפקיד מרכזי בתחום הפרטי הביתי , כשתחום הבית הורחב לתחום הביתי הלאומי.
  2. הצלחת האישה  מושגת באמצעות אחרים, ה"גבר הקולקטיבי" הכולל גם את הנשים כ"גבר סוג ב'" (קמיר 2004 א') ובאמצעות הצלחת הערכים הלאומיים.
  3. זהותה הנשית מורכבת ממילוי תפקידיה כרעייה וכאם לאומיים וכ"גבר סוג ב'".
  4. כוחה בהיותה מאחורי הקלעים  ובמילוי כל התפקידים שהורשתה למלא,ללא טרוניה.

 פמיניזם ישראלי

מדינת ישראל הוקמה רשמית בשנת 1948 אולם החברה וערכיה התעצבו בתהליכים מורכבים במשך למעלה משישים שנה. הכרזת המדינה באופן פורמאלי לא קטעה את הקשר עם התהליכים שהתרחשו, היא רק נתנה להם משנה תוקף באמצעות חוקים וריבונות שלטונית.

 ניתן לחלק את הפמיניזם הישראלי לשלוש תקופות מרכזיות:

א.          תקופת הקונצנזוס. (1948-1970)

כבתקופת הציונות, הצורך והרצון של הנשים להיות שייכות ולהתקבל ע"י החברה, היה חזק ומושתת על התפיסה המסורתית העמוקה של החברה היהודית – ערך הסולידאריות שהנו ערך מקודש. ערך זה המשיך להיות דומיננטי לאור המצב הביטחוני, מצב היהודים בתפוצות וגלי העלייה, יחד עם בנייתה של חברה ומדינה חדשה.

 נשים  הפנימו את המיתוס בדבר שוויון שהוצהר באופן רשמי ואף נכתב  בהצהרת העצמאות. חוק שוויון האישה, שנחקק ב-  [15]1951 ,היה ניסיון נוסף לתת ביטוי פומבי וחוקי להכרה בדבר השוויון כערך חברתי ישראלי ובין היתר השוויון בין המינים.

המפנה חל בתחילת שנות ה- 70 של המאה העשרים, כאשר חדרו הדים של הפמיניזם האמריקאי לארץ בדמות נשים יהודיות שעלו ארצה מארה"ב  והביאו עמן גם חומר קריאה  בשפה האנגלית אשר תורגם אח"כ גם לעברית. (ספרן 2006) . כניסתן של נשים שעברו סוציאליזאציה אחרת אפשרה להציב מראה בפני הנשים בישראל ויצרה מספר זוויות ראייה חדשות אשר דחפו למציאת הגדרות חדשות למושג "אישה ישראלית". המפגש יצר מספר תהליכים:

  1. חיפוש ואיתור שורשים נשיים, לשם התחברות אל ההיסטוריה הנשית של קודמותיהן, החלוצות. מה שהוביל  לשתי מסקנות:

א.     בעיות הנשים זהות בכל התקופות ומאבקיהן מתרכזים סביב אותם נושאים ללא התקדמות ראויה או מתאימה.

ב.           זהותן הנשית או הגדרתה מחדש לא באה לידי מימוש והותירה אותן במצב נחות מהגברים שלצדם  עבדו ובנו.

מסקנות אלה הובילו לתהליך ניפוץ מיתוס השוויון שרווח בחברה הישראלית, מיתוס שהצליח להטעות גם את החברה הישראלית כולה – גברים ונשים וגם את החברה החיצונית. תהליך זה יצר מספר קונפליקטים שלא נפתרו עד היום:

ב.1.   שאיפה לפרוץ את מחסום המגדר בכל התחומים ובעיקר אלה הנחשבים מבחינה חברתית כגון הפוליטיקה, הכלכלה ובעיקר הצבא. הדילמה שניצבת בפני הנשים לגבי הצבא האם להתנגד לעצם קיומו של הצבא ולהציב לו חלופה , או להשיג שינוי במסגרת הקיימת ולדרוש השוואת תנאי השירות של הבנות לאלה של הבנים על כל המשתמע מכך באופן חברתי, ערכי, אזרחי וכו'.

ב. 2. הכרה ע"י החברה הישראלית  בין היתר ע"י הימנעות מהבעת דעה נחרצת כנגד המלחמה, הכיבוש והיחסים עם הפלשתינאים והאוכלוסייה הערבית. זהו שריד של תקופת הקונצנזוס, בה לערך השייכות הלאומית הייתה חשיבות מעל ערכים אחרים. ההפנמה יוצרת תחושה אמביוולנטית גדולה. בשם ערך זה נשים וותרו על מקומן בין מקבלי ההחלטות המדיניים- ביטחוניים, כך שזה עמד בסתירה לשאיפתן לשבור את מחסומי המגדר, מנע את השתלבותן באופן שוויוני בחברה האזרחית ודרש מחיר כבד ברמה האישית.

"…בעיניי זה היה הגיוני…שאם רוצים להתחיל להקים תנועה פמיניסטית…אסור להוסיף אליה רעיונות שעלולים להיות נגדה…יחסנו לפלשתינים היא עמדה פוליטית ופמיניזם אינו יכול להיות פוליטי בהקשר זה. זה היה מוזר לנסות לפתח אידיאולוגיה פמיניסטית שלא תהיה פוליטית, כאשר הפמיניזם בעצמו הוא אך ורק פוליטיקה ועוסק ביחסי כוחות…" ( פרידמן 1997 )

ב. 3. אי שינוי מיצובן וקבלתן ע"י החברה  למרות היותן קונפורמיות להלך הרוח הביטחוני- לאומי רק חזרה למקומן המסורתי כמטפלות וכעוזרות  יצרה עבור הפמיניסטיות ,מעין הבנה והסכמה חברתית,כפי שכותבת ד"ר ספרן (2001) בתיאור הדרך בה הצליחו הפמיניסטיות להתקבל ע"י החברה, כאשר הקימו מקלטים לנשים מוכות ומוסדות טיפוליים. אולם השארת פעילותן, במרחב ה"מסכנות" לא היה היעד אליו שאפו.

  1. הגדרת צביונה ואופייה של התנועה בהקשר עם תנועות הפמיניזם בעולם. מעבר לוויכוח הערכי הנשען על ערך הלאומיות בדבר ייחודו של הפמיניזם הישראלי מול פמיניזם אמריקאי למשל, נוצרה תובנה בדבר אוניברסאליות האפליה הנשית מחד מול הצורך בהתייחסות לוקאלית לתופעה. התבוננות זו יצרה את הקרקע לשלב השלישי.

ג.             בניית הזהות (1990 ואילך)

עד אמצע שנות ה- 90 של המאה העשרים,(דהאן – כלב 2000) החלק העיקרי של הדיון הפמיניסטי בישראל התייחס לנשים שאופיינו ע"י היותן יהודיות, אשכנזיות,ׁ ציוניות, מבלי להתייחס לתת הקבוצות האחרות,המאכלסות את החברה הישראלית (נשים מזרחיות, דתיות, ערביות ועוד.)

הפעילות הפמיניסטית רוכזה בידי ארגוני נשים שצמחו מתוך הממסד הגברי הציוני  (נעמ"ת) או מתוך הממסד הפילנתרופי היהודי, החיצוני (ויצ"ו, הדסה). בשני המקרים לא הייתה שיתופיות יתר בין הארגונים לבין עצמם או בינם לבין הקבוצות הפמיניסטיות האחרות שהתפתחו. מאבקי כוח ומחלוקות אידיאולוגיות כמו גם מלחמה מול הממסד הגברי וקשיי קיום יצרו פעילות לוקאלית, מפוזרת,בעלת יצרים,מתחים ויריבויות. עובדה זו נוצלה היטב ע"י הממסד הפורמאלי. (ספרן 2006; הרצוג  1994)

המגע עם הפמיניזם, הגלובלי, אך בעיקר עם המערבי, השינויים בהרגלי הצריכה, התרבות, הכלכלה וההיחשפות לזרמים הפוסט מודרניים, אפשרו חדירת ניואנסים חדשים ונוספים תוך התאמה לסקטורים השונים. התהליכים שהחלו קודם יכלו להתפתח לכדי רעיונות יותר בשלים שהובילו למעשים , מתוך נקיטת עמדה פתוחה ופלורליסטית בייסודה.

לסכום:

  1. גם בתקופה שלאחר קום המדינה התפקיד המרכזי של נשים נותר בתחום הפרטי- ביתי אליו התווסף התחום הציבורי- החוץ ביתי במגבלות מסוימות. עבודה בשכר, השתתפות פוליטית מוגבלת, שירות בצבא בתפקידים מסוימים.
  2. הצלחת האישה, מושגת באמצעות הבעל, הילדים והיכולת לתפקד בו זמנית בשני המישורים ביתי וציבורי, תוך שמירה על איזון ביניהם ואי הזנחת התחום הביתי על חשבון החוץ ביתי.
  3. זהותה הנשית מורכבת ממילוי תפקידיה כרעייה וכאם בנוסף לשאר התחומים והתפקידים.
  4. כוחה בהשארות מאחורי הקלעים מתוך בחירה למרות הצלחותיה בתמרון בין התפקידים, למרות כניסתה למוקדי כוח פורמאליים מוכרים, ולמרות יכולת ביצוע מרשימה ומוצלחת.
  5. זיהוי ה"משחק הכפול"  שנשים נדרשות לו ואי נחת ממצב זה הולך ומתגבר.

הפמיניזם הישראלי מתחלק כיום לשלושה מוקדים:

א.          המוקד החקיקתי – המתרכז בעיקר בידי חברות וחברי כנסת וע"י קומץ ארגוני נשים.  חקיקת החוקים, המתייחסים לשינויים בעמדות לנשים הוא בין המתקדמים בעולם ומקיפים קשת רחבה של נושאים ותת נושאים. המטרה לבנות תשתיות ויסודות לשינוי באמצעותם נפגעת עקב העדר אכיפה מספקת, עקבית ושיטתית.

ב.           המוקד המחקרי – הפועל באמצעות העולם האקדמי. זהו מוקד חשוב שעדיין לא התפתח דיו ולא מאפשר מינוף הידע הנצבר במחקר לכדי יישום בשטח.

ג.             המוקד האקטיביסטי – המופעל בשתי זרועות:

(1)         זרוע ממסדית , המורכבת מגורם ממשלתי, סטטוטורי – הרשות לקדום מעמד האישה, במשרד ראש הממשלה ומאגף למעמד האישה בשירות הציבורי ,שבאמצעותו מופעלות,ממונות על מעמד האישה במשרדי ממשלה ויחידות סמך; מגורם מוניציפאלי שבחלקו סטטוטורי- יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות (כמוני), ממונות על חוק נגד הטרדה מינית במקומות עבודה ובחלקו נסמך על שיעתוק הדגם הציבורי, בדמות מינוי  יועצת בשלטון המקומי ויועצת הרמטכ"ל לענייני נשים בצבא.

(2)         זרוע לא ממסדית – פורמאלית כגון: ארגוני נשים למען נשים וארגוני נשים פמיניסטיים; ולא פורמאלית כגון : קבוצות נשים ופעילויות של נשים למיניהן בהתארגנות ייזומה או וולונטרית. מרבית דרכי ואמצעי הפעילות בזרוע הזאת מתרכזים סביב אמצעים וכלים לא פורמאליים. ובה מתרכזת עיקר עבודת החקר הנוכחית.

הערות

[1]המושג "פמיניזם", מתייחס לכאורה לאידיאולוגיה יחידה, אולם בפועל קיימות תת-קבוצות רבות וזרמים פמיניסטיים שונים.אחד מהם הוא הפמיניזם הרדיקאלי] .

[2] הרושם לאורך השנים לגבי הפמיניזם והפמיניסטיות הגדיר אותן כלוחמניות. חלק  מהפמיניסטיות,  השתמשו בהתנהגות תוקפנית וקיצונית , או שמעשיהן הוגדרו כך בשל חריגותם לאותם זמנים. נוצר סטריאוטיפ שנועד לפגוע בשינוי. על פי המושגים הפטריארכאליים  מאבק הוא  מלחמה ובמלחמה יש רק מנצחים ומפסידים. הגברים למודי הקרבות רצו לנצח.

[3] לשאלה מהו "תפקיד נשי" תשובות שונות בחברות השונות ואף באותה חברה בתקופות היסטוריות שונות.  הטיפול בילדים בגיל הרך הוטל בעיקר על נשים כמעט בכל החברות הידועות לנו. (בובר אגסי 1986)  ולכן זה מוגדר כתפקיד  נשי ב- 1955 הגדיר פרסונס את ה"תחום הגברי" כתחום אינסטרומנטאלי(instrument  = כלי) לעומת ה"תחום הנשי" כתחום הבעתי (expressive ) וחילק את התחומים הללו בין פנימי- ביתי- פרטי- הבעתי (לנשים) =לבשל, לדאוג לבית, לנקות;לבין חיצוני- חוץ ביתי- ציבורי – אינסטרומנטאלי (לגברים)= לפרנס, להלחם, לנהל.

[4] כך למשל היו חברות שמשכב זכר היה מקובל –כגון יוון ורומי; מקצוע הרפואה נחשב כמקצוע נשי ברוסיה הסובייטית ובסין, בעוד במערב זה היה מקצוע גברי ויש דוגמאות נוספות

[5] שינוי מהותני הכוונה ל שינוי משמעותי,ברבדים עמוקים ,היוצר שרשרת של שינויים ומחזיק מעמד לאורך זמן.

[6] קיימת כיום מגמה  הקוראת לקביעת שעות עבודה "ידידותיות למשפחה"; בארץ,חקיקת חוק "חופשת לידה" לאבות; חופשת מחלת ילד לאבות , הם דוגמאות אחדות למגמה זו.

[7] המחקר הפמיניסטי בארץ נחלק סביב השאלה האם הפמיניזם הישראלי דומה לזה של הפמיניזם המערבי האנגלו אמריקאי? או שיש לו ייחוד משלו?, בכל מקרה נהוג להשתמש במושגים שהוטבעו ע"י הפמיניזם האנגלו- אמריקאי, ולהשוות את המתרחש בארץ לתהליכים שקרו בארה"ב בעיקר. (ספרן  , 2001 ;  סבירסקי, 1991  )  לקשר עם ארה"ב סיבות רבות אך בין היתר קיימת בארה"ב קהילה יהודית גדולה (כמספר היהודים בארץ) ומרכזיותה באה לידי ביטוי באינספור דרכים (כספיים, דיפלומטיים ועוד).

[8] מצב ששועתק בדת הנוצרית, שהפכה לדומיננטית בעולם המוגדר כמערבי ומכאן כמשפיעה ביותר, ומאוחר יותר גם בדת המוסלמית . שלושת הדתות המונותיאיסטיות יצרו מצב, שמרבית האנושות נמצאת תחת השפעה דתית פטריארכאלית, המכתיבה את המציאות בה אנו חיים.

  [9] הנטייה היא  ליחס מילה זו כמגדירה איש/זכר והשימוש במילה "אותו" מוסיפה לטעות זו.

[10] למרות שסיפור הבריאה של פרק א' חוזר על עצמו גם בפרק ה' (פסוקים 1,2) הגרסה שהתקבעה כאמור היא זו שבפרק ב'

[11] אין זה מקרה יחיד ,אנו מוצאים ניסיון דומה של תרבויות אחרות להעביר את הנשים מכוחן (אלוני,  2002)

[12] דונה גרציה הייתה בת למשפחת  אנוסים שחיה בעיר ליסבון שבפורטוגל. נותרה אלמנה צעירה. הצטרפה לעסקי הבנקאות של משפחת בעלה, פעלה למען האנוסים ,נרתמה לסייע למגורשי ספרד ופורטוגל שביקשו לעלות ארצה; היא החלה לפעול למען חידוש הבנייה בטבריה והצליחה לקבל לשם כך זיכיון מן הסולטאן הטורקי. יש אומרים כי דונה גרציה הייתה האישה המפורסמת והחשובה ביותר בהיסטוריה היהודית של ימי הביניים.

[13] אוטוכונתים הם יצורים מיתיים שפלג גופם העליון היה אנושי ופלג גופם התחתון היה נחשי,  זהו מיתוס היסטורי שתפקידו לבסס לגיטימיות. התרבות המערבית מתבססת על שני מושגים מנוגדים לכאורה לגבי הלאומיות (בר נביא, 1984 ) :א. הזיקה המיתית- האוטוכונתית  ב.      הזיקה הרציונאליסטית-טכנולוגית

[14] 2005 הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, דירג לראשונה את רמת השוויון בין גברים לנשים, השקלול כלל חמישה מדדים: שכר,גישה לעבודה, ייצוג נשים בגופים פוליטיים,נגישות נשים לחינוך ולבריאות. (2005 ליידי גלובס, גיליון, 86 עמ' 16 מאי – יוני)

[15] חוק לשוויון  האישה 1951 נמצא בנספחים מס' 2 ,הצהרת העצמאות – קיטוע נספח 3

[16] במרבית ההרצאות שאני מעבירה כאשר אני שואלת "כיצד נבראה האישה?" התשובה היא תמיד "ברור שמצלע האדם!"

[17] סעיף ג' ו – ד'  מתאימים גם לגבי המגדר הגברי

[18] על בסיס גישה זו נועדו קורסי ההעצמה לערוך דיאלוג מחודש ולהבנות זהות מיגדרית נשית מועצמת ושונה.

[19] על פי אינטרפרטציה שלי לנכתב במבוא

[20] ראו הערה 20

[21] כנ"ל

[22] כנ"ל

[23] שיחה עם פעילה  ר. י. 2005

[24] תחושה זו היא תולדה של יחסי תלות הנוצרים עקב טיפול בילדים המחייב ארגון חיים אחר ואף מעקב מבחינת התפתחות אישית של נשים. היותן אמהות הופך אותן ליותר פגיעות.

[25] חוקים נגד הפלות, חוקי פיקוח על ילודה ועוד

[26] אמה גולדמן כתבה זאת בשנת 1897 בעברית פורסם המאמר ב2005

[27] מנזרי מגדלנה באירלנד או מנהגי הרצח בשם שמירה על "כבוד המשפחה", בחברות המסורתיות במזרח עד ימנו ועוד

[28] רס"ן צ'ואו לי, סיפרה כי הרגישה צורך לשרת בצה"ל על מנת לחוש שייכות למדינה ולחברה בה היא רוצה לחיות. היא הגיעה ארצה כילדה בת 8 על גבי הספינות מויטנאם, שקבלו מקלט בארץ בשנות  ה-  70. (ריאיוןמ1/8/02 ערוץ 2 ,תוכנית הבוקר של רבקה מכאלי)

[29] נושא העקרות והאמהות נידון בהרבה פרקים בכל התנ"ך.

[30] כפי שמייחסים את האמירה בנידון לדוד בן גוריון "היעוד המיוחד של האישה, יעוד האמהות , אין בחיים ייעוד גדול ממנו"

[31] מענק לידה, נקודות זכות בשכר לאמהות לילדים, ככל שיש יותר ילדים הסכום הכספי גדל, תשלום קצבת ילדים בגין כל ילד, גם כאן הסכום הכספי גדל ככל שהיו יותר ילדים עד שלאחרונה שונה התעריף ואף קוצץ.

[32] קבלת קצבה והטבות כספיות אחרות מהמדינה בגין אלמנותה או היותה אם שכולה.

[33] תנועת "ארבע אמהות", לקחה את תפקיד האם ואת זכותה החברתית, כאם של החיילים בפועל או שבמטפורה, להתנגד לגברים – הגנרלים, ולדרוש להפסיק את המלחמה וההרג. נעשה כאן שימוש באותו אלמנט רק לכוון הנגדי.

[34] נישואין מתבצעים לרוב רק בין היהודים (גברים ונשים) מה שמצמצם את האופציות במצב של מחסור בגברים פנויים לנישואים.

רשימה ביבליוגרפית:

אלבוים דרור רחל (1992)/ נשים באוטופיות הציוניות בתוך ירחון קתדרה מס' 66 , עמ' 111-143 טבת תשנ"ג

אלוני שולמית (2002)/ החטא ועונשה  עמ' 47-54 בתוך קוראות מבראשית, עורכת רביצקי רותי

אלמוג עוז (2000) / חלוצה, צברית, עקרת בית, יאפית: שינויים בדמות האישה הישראלית ובמעמדה החברתי, עמ' 19-64 בתוך בקורת ופרשנות, האישה הישראלית , שורשים, מציאות  ודימויים, חוב' 34,

באטלר ג'ודית (1990) / צרות של מגדר, תרגום דפנה רז, מכאן כרך 2, 2001בובר- אגסי יהודית (1986)/ מעבר למרקסיזם: מבעיות המחקר הפמיניסטי, בתוך ירחון  "נוגה" גיליון 12 , קיץ

בן גוריון דוד (1962) / דו שיח על המדינה והתרבות דוד בן גוריון עם חיים הזז,  עמ' 12 ,  בתוך קובץ כתבים. עורך אברהם שפירא, הוצ' עם עובד, ת"א תשמ"ו

בן יהודה נתיבה (1981)/ 1948- בין הספירות, , הוצ' כתר

בר נביא אלי (1984) / מיתוס ומציאות היסטורית, בתוך  ירחון "זמנים"  קיץ  עמ' 4- 16

 גרינברג משה (1986) / על המקרא ועל היהדות, קובץ כתבים עורך אברהם שפירא, הוצ' עם עובד, ת"א

דהאן–כלב הנרייטה ( 2000 ) פמיניזם בין מזרחיות לאשכנזיות, בתוך מין מגדר פוליטיקה, הוצ' קו אדום, הקיבוץ המאוחד

דה בובואר סימון (1949) /המין השני  ,הוצ' בבל , מהדורה חדשה 2001

הרצוג חנה (2000 )/ נשים בפוליטיקה ופוליטיקה של נשים, בתוך מין מגדר פוליטיקה, הוצ' הקבוץ המאוחד

יפת שרה (2002) /בצלם אלוהים או מצלע האדם,עמ' 29 -37 בתוךקוראות מבראשית, נשיםישראליות כותבות על נשות ספר בראשית.בתוך  עורכת רביצקי רותי

כהן טובה (1999)/ לימודי נשים ומגדר ואוניברסיטה דתית היילכו שניהם יחדיו? בתוך להיות אישה יהודייה, בתוך אסופת מאמרים מכנס בינלאומי ראשון, בעריכת מרגלית שילה ,( 2001 ).

מירון דן (1992)/ מול האח השותק , כתר, ירושלים

ניר הנרי(2001)/ מה העיק עליהן? האישה בהתיישבות העובדת בתקופת היישוב, עמ' 162- 174 ,בתוך העבריות החדשות – נשים בישוב ובציונות בראי המגדר עורכות  מרגלית שילה; רות  קרק ; גלית חזן רוקם. הוצ' יד בן צבי , ירושלים

סיטון שושנה( 1997-1998)/,פמיניזם לציונות: מאבק הגננות העבריות להכרה מקצועית" עמ' 29 –  בתוך ירחון זמנים, מס' 61

ספרן חנה/(2006) לא רוצות להיות נחמדות, המאבק על זכות הבחירה לנשים וראשיתו של הפמיניזם הישראלי, הוצאת פרדס

פלדמן יעל (2002)/ ללא חדר משלהן– מגדר ולאומיות ביצירתן של סופרות ישראליות,הוצ'  הקבוץ המאוחד , סידרת מגדרים

פרדס  אילנה ( 1996)/ הבריאה לפי חוה- גישה ספרותית פמיניסטית למקרא, הוצ' הקבוץ המאוחד, ת"א, בתוך נשים ומסכות /חיה שחם (2001), הוצ' הקבוץ המאוחד

קמיר אורית (2002)/ פמיניזם,זכויות ומשפט,הוצ' משרד הביטחון.

קמיר אורית ( 2004 [א']) /שאלה של כבוד, ישראליות וכבוד האדם  הוצ' כרמל

קמיר אורית (  2004 [ב'])/ רצון בת המלך – כבודה: הזמנה לפמיניזם ישראלי ,בתוך כתב העת " תרבות דמוקרטית", מס ' 10, מאי

רוזין טלי(2000)/ מה זה בכלל פמיניזם , הוצ' זמורה ביתן

רוטנברג נפתלי(2000)/ נכתב לגברים בידי גברים: מהפכנות וחדשנות פמיניסטית במקורות הקאנוניים, עמ'56-68 חוב' רב גוני מס'3 ספט', מסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו , הוצ' מכון ון ליר ירושלים

רזי תמר(1992 )/ קתרינה מסיינה: קדושה ואנורקטית , בתוך נוגה ,גיליון 23 , חורף

שגיב אסף(1998)/ אבות הציונות ומיתוס הלידה מן הארץ, בתוך תכלת מס' 5 סתיו תשנ"ט

שטיינזלץ עדין(1983)/נשים במקרא, , הוצ' משרד הבטחון ספריית האוניברסיטה המשודרת

שיפמן סמדר(2001)/ תודעה נשית בסיפר הציוני" ' היא נכונה לקבל על עצמה דמות זו שהוא מלביש לה בדמיונו'  עמ' 189 – 203 בתוך,העבריות החדשות – נשים בישוב ובציונות בראי המגדר  עורכות  מרגלית שילה; רות  קרק ; גלית חזן רוקם. הוצ' יד בן צבי , ירושלים

ש.שפרה(2002)/חוה – האישה המורדת, עמ' 55- 69 בתוך קוראות מבראשית, בעריכת רותי רביצקי

שפירא אניטה(1997)/יהודים חדשים יהודים ישנים, הוצ' עם עובד אופקים

שקד ג. (1993) / הסיפורת העברית 1880-1890  בחבלי הזמן ד'   ת"א 

Parsons Talcott (1955)/ Family Socialization and  Interaction Process, New York,

Wohrer Veronica(2004) / Border Crossers Gender Discourses Between  'East' and  'West' at the seminar Gender and the (Post)'East'/'West' Divide  6-9/05/2004 in Cluj-Napoca, Romania

Yuval-Davis Nira(1977)/ Gender and Nation, London


2 תגובות על הגדרת מושגים- פמיניזם ומגדר

  1. מור הגיב:

    מתי פורסם?

    • is261 הגיב:

      היי מור
      מצטערת שלא הגבתי מיד הייתי בחו"ל.
      המאמר הינו חלק מעבודת הדוקטוראט שלי שנכתב בין השנים 2005-2009

להגיב על מור לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s